רוב הגמלאים בישראל מתקיימים מקצבאות, ומיעוטם נהנים מהכנסות מנכסים או מחיסכון. כך עולה מלקט נתונים חדש שפרסמה (2.11.25) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על הסקר החברתי לשנת 2024. הנתונים מתייחסים לנשים בנות 60 ומעלה ולגברים בני 65 ומעלה שאינם מועסקים, ונשאלו כיצד הם מממנים את הוצאות המחיה. מקצבה - כמעט כולם 92% מהנשאלים ציינו כי הם מממנים את הוצאותיהם מקצבאות. שיעור הגברים כמעט זהה לזה של הנשים (93% לעומת 92%), וגם בין יהודים לערבים כמעט ואין פער (92% לעומת 95%). פנסיה - מחצית בלבד 54% מהגמלאים דיווחו שהם מסתמכים על פנסיה. עם זאת, כאן ניכרים פערים חדים: שני שלישים מהגברים (64%) נהנים מפנסיה לעומת פחות ממחצית מהנשים (49%). גם מבחינה מגזרית הפער בולט - 59% מהיהודים לעומת 24% בלבד מהערבים. תמיכה משפחתית - בעיקר אצל נשים וערבים 34% מהמגיבים אמרו שהם נשענים על תמיכה של בני משפחה. בקרב נשים הנתון גבוה במיוחד - 37%, לעומת 28% בקרב גברים. אצל הערבים הנתון מזנק ל־65%, פי שניים וחצי מהשיעור בקרב היהודים (28%). חיסכון וירושה - למיעוט בלבד כ־23% מממנים את הוצאותיהם באמצעות חסכונות שאינם פנסיוניים, ו־13% בלבד נהנים מהכנסה מנכסים. רק 7.9% מממנים את מחייתם באמצעות ירושה, ו־5.2% באמצעות מכירת נכסים פיננסיים. השכלה = ביטחון כלכלי ההשכלה מתגלה כגורם מפתח: בעלי השכלה אקדמית מממנים את הוצאות המחיה מפנסיה ומחסכונות אחרים בשיעור גבוה בהרבה מהלא־אקדמאים. לעומתם, אלה ללא השכלה גבוהה נאלצים להישען במידה רבה יותר על תמיכה של בני משפחה. הסקר החברתי של הלמ"ס נערך מדי שנה מאז 2002, וב־2024 כלל כ־6,900 מרואיינים בני 20 ומעלה, המייצגים 6.3 מיליון ישראלים. הסקר עוסק במגוון נושאים ובהם דיור, בריאות, תעסוקה, קשרים חברתיים, התנדבות, מצב כלכלי ואמון ציבורי. השנה התמקד הסקר באוריינות ובהכלה פיננסית - ובחן גם את היכולת של אזרחי ישראל לנהל משק בית יציב לאחר גיל הפרישה.