אם גרעון מסחרי הוא מצב חרום לאומי, הרי שזהו מצב חרום מיוחד. ארה"ב מצויה בגרעונות כאלה מזה יובל, אבל נדרשו כל השנים הללו עד שדונלד טראמפ השתמש בנימוק זה כדי להטיל מכסים גורפים. בינתיים, התמ"ג לנפש הריאלי בארה"ב הוכפל. אקונומיסט מזכיר, כי טראמפ הטיל את המכסים הגורפים בחודש אפריל בהסתמך על Emergency Economic Powers Act משנת 1977. בתי משפט פדרליים פסלו בסיס זה, וכעת ההכרעה מצויה בידי בית המשפט העליון, כנראה בחודשים הקרובים. לפי טראמפ, החלטה נגדו תהיה הרסנית למשך שנים ארוכות. שיעור המכס הממוצע, שזינק ל-17%, יירד ל-9%. אבל בשיחות פנימיות, הממשל רגוע יותר משום שיש לטראמפ אפשרויות נוספות. פסילת השימוש בחוק החירום ישנה את משטר המכסים אך לא את היקפם. חוק נפרד מתיר לנשיא להטיל מכס של עד 15% ל-150 יום. משרד הסחר יכול לנהל חקירות על תנאי הסחר ובעקבותיה יכול הנשיא להטיל מכסים על מדינות וענפים; טראמפ השתמש בהליך זה להטלת מכסים על סין בקדנציה הראשונה ועל מכוניות, פלדה ועוד בקדנציה הנוכחית. זה יהיה הליך איטי יותר ובעייתי יותר, אך בסופו יוכל טראמפ לבנות את חומת המכסים שלו. אם יהיה אמיץ יותר, יוכל לנסות להשתמש בחוק משנות ה-1930 המאפשר צעדי תגמול נגד מדינות המפעילות מדיניות סחר בלתי סבירה; עד כה לא נעשה בו שימוש להטלת מכסים. אם בית המשפט העליון יפסול את חוק החרום, ייתכן שהממשל יחויב להחזיר את הכסף שגבה על פיו – 150 מיליארד דולר לפי אחת ההערכות. זה יהיה סוג של תמרוץ שיעזור למשק, בדיוק בזמן עם הכניסה לשנת בחירות האמצע. אבל פסיקה נגדו תיטול מטראמפ את חופש התמרון ממנו נהנה עד כה, מסביר אקונומיסט, משום שכלים אחרים דורשים זמן. אולי כך יפסיק טראמפ להשתמש במכסים כנשק מדיני ומדיניותו תהיה פחות הפכפכה. הדבר יצריך שינוי בהלך הרוח שלו – כך שלא סביר שהוא יתרחש. פסק דין שכזה תחייב את הממשל לפעול בצורה סבוכה ומבלבלת, כך שחוסר הוודאות יגבר. עסקים רבים, במיוחד במגזר היצרני כבר הקפיאו השקעות ושכירת עובדים עד שמדיניות הסחר תתבהר. גם אם בית המשפט העליון יצמצם את הגחמות של טראמפ, הארכת חוסר הוודאות לא תעשה טוב למשק.