פרסום ב
גלי צה"ל של הכתב דורון קדוש ייחס לגורמים ישראלים אישור שלפיו שרידי החלל־החטוף, סגן
הדר גולדין, מוחזקים במנהרת ג׳נינה במזרח רפיח – ומכאן נמנעים מתקיפות עזות כדי לא לפגוע ביכולת ההשבה. בהמשך הערב, פרסם דובר צה"ל הודעה סותרת: "בצה"ל אין מידע הקובע כי גופתו של הדר גולדין ז"ל נמצאת במנהרה בה נמצאים מחבלי חמאס במרחב רפיח. מדובר בטענות כוזבות אשר פוגעות במשפחה". עוד נמסר: "צה"ל מבקש מהציבור להישמע להודעות הגורמים הרשמיים בלבד ולהימנע מהפצת שמועות כוזבות אשר פוגעות במשפחות החטופים ובציבור. המאמצים להשבת החטופים החללים נמשכים בכל העת".
מה ידוע כעת
- לפי גל"צ: שרידי גולדין מוחזקים ברשת המנהרות בג׳נינה; הימנעות מתקיפה אגרסיבית נובעת מחשש לפגיעה ביכולת ההשבה לקבורה.
- לפי דובר צה"ל: אין מידע הקובע שגופת גולדין במנהרה; ההטענה הוגדרה "כוזבת" ופוגעת במשפחה.
- בישראל היום צוטט גורם ביטחוני שלפיו כוחות צה"ל חיפשו זמן רב באזור רפיח, מעל ומתחת לקרקע, ולא מצאו.
- לפי הערכות לא־רשמיות: בתת־הקרקע שבמרחב ג׳נינה מצויים כ־100-80 מחבלים; יש מי שסבורים שחלקם מחזיקים מידע על נסיבות גולדין - לא בשרידיו.
דילמת ג׳נינה
ב"כיס" מזרח רפיח מתנגשים שני שיקולים: מחד-גיסא, יכולת ופיתוי מבצעיים לפגיעה בכוח חמוש בתת־קרקע שביצע בשבועות האחרונים התקלות ומארבים; מאידך-גיסא, הצורך לשמר כל סיכוי להשבת חללים־חטופים והימנע מפגיעה בשרידים, לצד לחצי המתווכות והמשך מגעים. התוצאה בשטח היא פעולה מדודה, בררנית, שמקטינה שימוש בפיצוצים רחבי־היקף במתחמים רגישים.
האם נשקל "מעבר בטוח"
טענות שעלו ברשתות לגבי בחינת נתיב יציאה למחבלים נדחו רשמית. לשכת ראש הממשלה והדרגים המדיניים מבהירים כי אין כוונה לאפשר יציאה ללא דין וחשבון. עצם הדיון יצר מחלוקת ציבורית: בין קריאה לחיסול מיידי לבין ניהול סיכונים לטובת השבת חללים־חטופים והמשך תיווך.
הערכות שאינן לפרסום רשמי
מקורות לא־רשמיים מציינים כי חלק מן המחבלים בתת־הקרקע עשויים להחזיק מידע בעל ערך מודיעיני על גורלו של גולדין. האומדן העדכני למספר המחבלים נע בין 80 ל־100. ההנחה: שחרור בלתי־מותנה עלול לגרום לאובדן המידע, אך תקיפה עזה עלולה לסכן הזדמנות להשבה.
צנזורה והאכיפה הבררנית
בעקבות פרסום גל"צ טען כתב ערוץ 14, תמיר מורג, כי החזיק במידע דומה ימים מראש אך נחסם בידי הצנזורה. הטענה חוזרת לדיון הציבורי המוכר על אחידות האכיפה: זו אינה הפעם הראשונה שבה הצנזורה מתירה פרסום לכלי תקשורת מסוימים ואוסרת על אחרים.