המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם חברת כימיקלים לישראל לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של כי"ל במכרז על זיכיון ים המלח. על-פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, כי"ל תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרויקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום לכי"ל יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על-ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על-ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על-מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים, ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים. במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ציין הבוקר (יום ה', 6.11.25) כי ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. "כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד-גיסא, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד-צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול כי"ל, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל", אמר. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, הוסיף כי ההסכמות שהגענו אליהן הן אבן הדרך הראשונה לקראת קיומו של הליך מכרזי תחרותי ושוויוני על זיכיון ים המלח, בין היתר על-ידי הסכמה עם כי"ל על ביטול זכות הקדימה וכן תשלום הוגן בגין נכסי ים המלח. "הסדר הנכסים מתבסס על הוראות חוק זיכיון ים המלח ומקבע את הסכום שנדרש להעברה לזכיין הנוכחי בעד הנכסים", אמר.