תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ (6.11.25) לבטל את החלטתו של שר המשפטים, יריב לוין, למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, לליווי חקירת פרשת שדה תימן במקום היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. התנועה מבקשת צו ארעי מיידי שיקפיא את פעולותיו של קולה, שכבר הודיע שפנה לחוקרים בבקשה לשתף פעולה עימו, ולאחר מכן - צו ביניים עד להכרעה בעתירה. לטענת משמר הדמוקרטיה, "אין בסמכותו של שר המשפטים, או של כל שר אחר, להתערב בהליכי חקירה ואכיפה, או ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויותיה בעניין זה. התערבות של שר המשפטים, או של כל גורם פוליטי אחר, בהליכי אכיפת החוק הפלילי, מהווה קו אדום שאותו אין לחצות. אכיפת החוק הפלילי הייתה מאז ומעולם וחייבת להישאר לעולם, ובכל מצב, חסינה מפני כל התערבות פוליטית". התנועה אומרת כי אינה חולקת על חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, יעל קוטיק, לפיה על מיארה להימנע מליווי החקירה, אלא תוקפת את החלטתו של לוין ליטול את סמכויותיה ולקבוע שה"מניעוּת" חלה על כל גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי. לוין הסתמך על סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), העוסק במצב בו עובד מדינה מנוע מלעסוק בנושא כלשהו - אך התנועה טוענת:

• "לשר המשפטים אין כל סמכות לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה, בהתאם לסעיף 23 א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים), מלעסוק בנושא מסוים, והסעיף האמור אף אינו מסמיך את השר לקבוע מניעות כאמור. במכתבו ליועצת המשפטית לממשלה מיום 1.11.2025 נימק השר מדוע לשיטתו היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בפרשה (ונימוקים אלה נעדרים כל תשתית משפטית או עובדתית, והם מופרכים מיסודם) אך לא טרח לנמק ולו במילה הכיצד סעיף החוק האמור, או כל דבר חקיקה אחר, מסמיך אותו להיות הגורם הקובע מניעוּת".

התנועה מצטטת את הסדר ניגוד העניינים עליו חתומה מיארה: "בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר בהסדר זה, ימלא את מקומי גורם שעל זהותו אחליט בתיאום עם היועצת המשפטית למשרד משפטים". לדבריה, "סעיף זה מחזק את המסקנה כי אין בסמכותו ואין זה מתפקידו של שר המשפטים ליטול סמכויות מידיה של היועצת המשפטית לממשלה, אלא שיש לפעול בהתאם להסדר שאושר כדין, ולפיו היועצת המשפטית לממשלה היא זו שתחליט מיהו הגורם שימלא את תפקידה במקרה שבו היא תימצא בחשש לקיומו של ניגוד עניינים". עוד טוענת התנועה: "לא יעלה על הדעת כי נבחר ציבור, מהדרג הפוליטי, יחליט מי יהיה הפרקליט המלווה בחקירה פלילית מסוימת. עצמאות הפרקליטות ביחס לניהול חקירת פליליות היא אבן יסוד, הנטועה עמוק בפסיקתו של בית משפט נכבד זה. אם שר יהיה רשאי להחליט על זהות הפרקליט המלווה חקירה פלילית מסוימת, אף אם זו תוגדר חריגה ורגישה, אזי כל אימת שמישהו שמלווה חקירה לא ימצא חן בעיניו, הוא ידאג לייצר ניגוד עניינים ולהחליפו במישהו נוח יותר". לדברי התנועה, קולה אינו יכול לקבל על עצמו את התפקיד, שכן החוק אוסר על הנציב לעסוק בכל עיסוק אחר. "קיים קושי של ממש שלפיו נציב תלונות הציבור על שופטים ישמש כגורם מלווה ומפקח בחקירה האמורה, שבמסגרתה מתקיימים הליכים בפני מותבים שיפוטיים", היא מוסיפה. היא גם מזכירה, כי תת-אלוף נתנאל קולה - בנו של הנציב - הוא הצנזור הצבאי הראשי, "תפקיד שיש לו רלוונטיות גדולה ביחס לפרשה הנוכחית", ואשר מעמיד גם את קולה בניגוד עניינים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דורון ברקת.