הנציבות האירופית הודיעה על שינוי דרמטי במדיניות הוויזות כלפי אזרחי רוסיה, במסגרתו יבוטל לחלוטין המנגנון של ויזות מרובות כניסות (מולטי-ויזה). ההחלטה התקבלה בעקבות הערכות ביטחוניות חדשות, המצביעות על גידול באיומים מצד מוסקבה – לרבות חדירות רחפנים, פעולות חבלה, והסתננות מודיעינית דרך מנגנוני הגירה. לפי דיווח של politico.eu, המדיניות החדשה תאפשר בדיקה תכופה וקפדנית יותר של כל מבקש ויזה, ותצמצם את הסיכון הביטחוני למדינות האיחוד. ראש הדיפלומטיה האירופית, קאיה קלאס, מסרה כי "להתחיל מלחמה ולצפות לנוע בחופשיות באירופה – זו דרישה בלתי סבירה. נסיעה לאיחוד האירופי היא פריבילגיה, לא זכות". לפי דיווח נוסף של politico.eu, ההחלטה נועדה להבהיר כי חופש תנועה אינו מובן מאליו, במיוחד כאשר מדובר במדינה שמנהלת מלחמה תוקפנית נגד שכנתה. לפי dw.com, ההחלטה היא חלק מחבילת הסנקציות ה־19 של האיחוד נגד רוסיה, הכוללת גם הגבלות על תנועת דיפלומטים רוסים בשטח שנגן, במטרה להתמודד עם פעילות מודיעינית עוינת. ההנחיות החדשות אינן בגדר איסור גורף, אלא מהוות המלצה מחייבת למדינות החברות, שיישומה נתון לשיקולן. עם זאת, יוגדרו חריגים מוגבלים – בעיקר עבור עיתונאים עצמאיים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר, וכן עבור בעלי קרבה משפחתית לאזרחי האיחוד. לפי dw.com, סטודנטים ועיתונאים יוכלו להמשיך להגיש בקשות לוויזות, אך ההליך יהיה מורכב יותר, ויכלול בדיקות רקע תכופות יותר. ההחלטה צפויה להשפיע על מאות אלפי אזרחים רוסים, בעיקר מהמעמד הבינוני והגבוה, שנוהגים לטוס לאירופה לצורכי עסקים, תיירות או לימודים. בקרב מדינות מזרח אירופה, ובראשן אסטוניה, פולין וליטא, נשמעת תמיכה נחרצת במדיניות החדשה, בטענה כי רוסיה עושה שימוש באזרחים ובמנגנוני הגירה לצורכי ריגול, השפעה פוליטית והפצת דיסאינפורמציה. מנגד, מדינות כמו צרפת, גרמניה ויוון הביעו הסתייגות מההחמרה, מחשש לפגיעה באוכלוסיות ליברליות ברוסיה ובקשרים אנושיים חיוניים.