דוברת לשכת ראש הממשלה, שוש בדרוסיאן, הצהירה (9.11.25) כי ישראל לא תאפשר הצבת חיילים טורקים ברצועת עזה כחלק מהכוח הרב־לאומי המתגבש. לדבריה, "ישראל תשתף פעולה רק עם מדינות הנחשבות אמינות מבחינתנו. כוחות טורקים אינם כאלה". ההבהרה באה לאחר דיווחים בינלאומיים על התקדמות יוזמה אמריקנית־בריטית להקמת רשות מעבר בינלאומית בעזה (Gita) שתפעל לאחר סיום הלחימה. את המיזם מובילים טוני בלייר, ג’ארד קושנר וסטיב ויטקוף, שדנו באוגוסט בבית הלבן בפרטי המתווה. לפי התוכנית, הרשות תוקם תחילה באל־עריש שבסיני ותכלול מזכירות כללית בת 25 נציגים ומועצה בת שבעה חברים, שינהלו את הרצועה למשך עד חמש שנים עד להקמת ישות מדינית עצמאית. כוח רב־לאומי, הנתמך על-ידי האו"ם ומורכב בעיקר ממדינות ערב, צפוי ללוות את פעילות הרשות. החרפה ביחסים עם טורקיה העמדה הישראלית התקיפה באה ברקע החרפת העימות המדיני מול אנקרה. רק בשבוע שעבר הוציא התובע הכללי באיסטנבול צווי מעצר נגד 37 בכירים ישראלים - ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט - בטענה ל"פשעי מלחמה" בעזה. בירושלים ראו בכך צעד פוליטי ועוין שמטרתו לערער את הלגיטימציה של ישראל בזירה הבין־לאומית. גורם מדיני אמר כי "העובדה שטורקיה מוציאה צווי מעצר פוליטיים נגד הנהגת ישראל מבהירה מדוע אין מקום לנוכחות טורקית כלשהי בעזה - לא צבאית ולא אזרחית". שר הביטחון ישראל כ"ץ: "‏ארדואן, קח את צווי המעצר המגוחכים שלך ותסתלק מכאן. את עזה אתה תראה רק במשקפת". השלכות מדיניות ההתנגדות לנוכחות טורקית מציבה קו אדום ברור במו"מ הבין־לאומי על עיצוב הסדר העתידי ברצועה. גורמים בירושלים מדגישים כי ישראל תתמוך בכוח רב־לאומי רק אם יורכב ממדינות הנחשבות ידידותיות, כמו מצרים, איחוד האמירויות, ירדן ומרוקו. מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה נמצאת במתיחות מתמשכת מאז המשט לעזה ב־2010, וכעת היא חווה הידרדרות נוספת לנוכח הצעדים המשפטיים של אנקרה. בישראל מעריכים כי גם אם טורקיה תנסה להציג עצמה ככוח הומניטרי, תסוכל כל יוזמה שתעניק לה דריסת רגל צבאית ברצועה.