מאבק באנטישמיות הגואה ברחבי העולם מצריך שינוי בשיח הפנימי בישראל - אומר (10.11.25) נשיא המדינה, יצחק הרצוג, במאמר באתר חדשות 12. המאמר מתפרסם במלאת 50 שנה לנאומו הידוע של אביו, הנשיא לעתיד חיים הרצוג, בעצרת האו"ם בתגובה להחלטה ולפיה הציונות היא צורה של גזענות. החלטה זו הייתה שיאו של מסע אנטי-ישראלי ואנטישמי לאחר מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט של מדינות ערב על מי שתמכו בישראל. ברגע הידוע ביותר בנאום, קרע הרצוג (אז שגריר ישראל באו"ם) לגזרים בשידור חי את ההחלטה - ובכך חזר על מעשיו של אביו, הרב הראשי יצחק הרצוג (שהנשיא קרוי על שמו) אל מול הספר הלבן הבריטי ב-1939. לדברי הרצוג, המעשה של אביו "ביטא את רחשי ליבם של יהודים רבים, ובה בעת העביר מסר לדורות הבאים - קיומנו כעם איננו מבוסס על הכרה של זרים וזכויותינו היסודיות אינן בבחינת חסד שאנחנו צריכים להודות עליו". ב-1991 אומנם ביטלה עצרת האו"ם את ההחלטה, אך "בשנתיים האחרונות אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים שוב עם אותה עלילה עצמה, הרוויה כתמיד בדמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרטים כפולים". הקונגרס הציוני ה-39, שהתכנס בשבוע שעבר בירושלים, "הדגיש כי המאבק הציוני לא תם. ישראל היא אומנם עובדה קיימת בשנתיים האחרונות למד העולם כולו על יכולותיה יוצאות הדופן לקום גם מהרגעים הקשים ביותר ולהשיב מלחמה שערה כדי להגן על אזרחיה; אך מקומנו בקרב משפחת העמים אינו מובטח - לא ברמה המוסדית-מדינתית שבה זכותנו להגדרה עצמית במולדתנו מאוימת שוב ושוב, וגם לא ברמה הקהילתית והפרטית, בוודאי בכל מה שנוגע ליהדות התפוצות. "הרי אין זה סוד שבתי כנסת ומוסדות יהודיים נאלצים להתנהל בכל העולם מאחורי אבטחה כבדה, ושיהודים וישראלים נדרשים להצניע את סממניהם כדי לשמור על ביטחונם. בל נתבלבל, בדיוק כמו ההחלטה המבישה של האו"ם לפני חמישה עשורים, זוהי לא ביקורת לגיטימית על מדיניותה של ממשלת ישראל, זהו איום אנטישמי וקיומי על היהדות ועל יהודים באשר הם". הרצוג מוסיף: "לאורך השנים ידענו להתמודד עם האיומים הללו כעם, וגם כעת אנחנו נדרשים להתלכד נגדם ולפעול יחד - אין דרך אחרת. הדיונים בינינו ביחס לעתידה של ישראל, החלטותיה של ממשלתה ודרכו של העם היהודי - כולם חיוניים ונדרשים. אולם, הפעולה המשותפת, והגדרת המחבר במקום המפריד - חיוניים לא פחות. "אנו נמצאים בימים קריטיים ובפני אתגרים עצומים. אסור לנו להיגרר חלילה למלחמת אחים של הכל בכל, אסור לנו לכלות כוחות בדה-לגיטימציה של קבוצה כזאת או אחרת בתוך עמנו במקום להיאבק בדה-לגיטימציה המופנית כלפי כולנו, אסור לנו לשנוא הזה את זה במקום להיאבק בשונאינו. "אם רק ננהל ויכוח פוליטי ענייני ומכבד תוך הצגת צדקת דרכנו - היסודות היהודיים והדמוקרטיים העומדים בבסיס הציונות ומדינת ישראל; אם רק נלמד לדבר האחד עם השני ומתוך כך להסביר טוב יותר את דרכנו וטענתנו לעולם כולו, נוכל להתחיל לשנות את המגמה המסוכנת של פסילת מדינת ישראל בעולם, ויותר מכך - לשנות את עתידנו. בידינו הדבר".