ישראל מפעילה לחץ על צבא לבנון להיות אגרסיבי יותר בפירוק נשק של ארגון חיזבאללה הנתמך על-ידי אירן, באמצעות חיפושים בבתים פרטיים בדרום המדינה לאיתור כלי נשק - כך אמרו שלושה גורמי ביטחון לבנוניים ושני גורמים ישראלים. הדרישה עלתה בשבועות האחרונים ונדחתה על-ידי הנהגת הצבא הלבנוני, החוששת כי צעד כזה יעורר סכסוך פנימי ויפגע באסטרטגיית פירוק הנשק שנחשבת זהירה אך יעילה. הצבא מעריך שיוכל להכריז על דרום לבנון כנקי מנשק חיזבאללה עד סוף 2025, בהתאם להסכם הפסקת האש שסיים את המלחמה ההרסנית עם ישראל בשנה שעברה. עד כה איתרו כוחות הצבא הלבנוני יותר מ-50 מנהרות והחרימו מעל 50 טילים מונחים ומאות כלי נשק נוספים, אך התוכנית לא כללה חיפושים בבתים פרטיים - מה שמעורר ספקות בישראל לגבי הצלחתה ללא צעדים כאלה. שני גורמי ביטחון לבנוניים אמרו כי ישראל העלתה את הדרישה בפגישות אוקטובר במסגרת "המנגנון" - ועדה בראשות ארה"ב המפקחת על יישום ההסכם. זמן קצר לאחר מכן הגבירה ישראל את התקיפות האוויריות והמבצעים הקרקעיים בדרום לבנון, בטענה כי הם מכוונים למנוע התחמשות מחודשת של חיזבאללה. התקיפות נתפסו כאזהרה ברורה: אם לא יבוצעו חיפושים נרחבים יותר, ישראל עשויה לפתוח במבצע צבאי רחב. חיזבאללה עדיין מחזיק בכוח רב בקרב השיעים במערכת השלטון השברירית של לבנון. הארגון מכחיש כי הוא מתחמש מחדש בדרום, אך מסרב להתפרק מנשקו לחלוטין וטוען כי יש לו "זכות לגיטימית" להגן על לבנון מפני ישראל.

לחץ אמריקני ומגבלות הצבא הלבנוני

במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ על ביירות לפתוח ערוץ מדיני עם ישראל כדי להגיע להסכם קבע ולפתור את מחלוקת הגבול. הנשיא הלבנוני ג׳וזף עאון הביע נכונות לשיחות, אך לא התחייב למגע ישיר. חיזבאללה דוחה כל משא-ומתן. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר ב-2 בנובמבר: "אנו מצפים שממשלת לבנון תקיים את התחייבותה לפרק את חיזבאללה מנשקו, אך ברור שנפעיל את זכותנו להגנה עצמית כפי שנקבע בהסכם הפסקת האש. לא נאפשר שלבנון תהפוך שוב לחזית נגדנו ונפעל לפי הצורך".