אנגלמן אומר כי בהעדרה של תפיסת ביטחון לאומי, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו, לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת. זאת, לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל, ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא. התוצאה היא, שצה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. תר"ש (תוכנית רב-שנתית) תנופה של אביב כוכבי עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, אך לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית; לא אושרה על-ידי הדרג המדיני, אף שבמסגרתה נעשו שינויים ארגוניים משמעותיים כגון צמצום סד"כ טנקים. בשנת 2020 צה"ל שינה סד"כ של פלטפורמות עיקריות, ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי. גם גופי הביטחון הנוספים גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים" את התייחסויותיו באמצעות מנגנונים שונים, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיהם בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. גופי הביטחון השונים קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפות ואת הקצאת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על-פי תפיסת ביטחון סדורה של הדרג המדיני, המתקשה לאתגר את גופי הביטחון. במצב זה, גוברים הסיכונים להעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של ישראל; להעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני; ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. בניין כוחו של צה"ל בצורה כזאת עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות שלו. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך: במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות "היגיון מבצעי" מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי" אחר, מזהיר אנגלמן.

אנגלמן ממליץ, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוביל יחד עם הקבינט או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה. במסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל של המדינה ואת סדרי העדיפות שלה בראייה כוללת. לאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ שנתניהו יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון, כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. תפיסת הביטחון תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים. אנגלמן מציין, כי ביוני השנה אושר חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, ולפיו עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של המדינה. זו תתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות. הממשלה או הקבינט יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה.