ועדת החוקה אישרה היום (ב') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד. התיקון משנה את עבירת ההסתה לשני היבטים מרכזיים: הקלת המבחן ההסתברותי - מעבר מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" שהפרסום יביא למעשה טרור. הבהרת תחולת החוק - דברי שבח או הזדהות עם מי שביצע פיגוע קטלני ייחשבו כהסתה למעשה טרור. בנוסף, המשטרה תוכל לפתוח בחקירה בעבירות הסתה ללא אישור היועמ"ש או הפרקליטות, כפוף לאישור קצין בדרגת תת-ניצב ומעלה שהוסמך לכך על-ידי המפכ"ל. המהלך מגיע לאחר סדרת דיוני פיקוח בראשות יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, שנועדו להקל על פתיחה בחקירות והעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור. ח"כ לימור סון הר מלך: "תופעת הטרור הרצחני חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה. מדובר בדיני נפשות ולכן אחרי שיג ושיח נוקב, אני מבינה שהדבר הזה מחויב מציאות". גם ח"כ צבי סוכות הביע תמיכה ואמר: "המגיפה הגדולה ביותר היא הסתה לטרור ולא מוצאים את הכלים להתמודד. התיקון הזה ייתן למשטרה כלים חיוניים". מנגד טען ח"כ יואב סגלוביץ': "הסרת הצורך באישור הפרקליטות היא חרב פיפיות. חופש ביטוי לא צריך להיות ביד קצין משטרה. זה נזק ארוך טווח לדמוקרטיה". גם ח"כ גלעד קריב תקף את הצע"ח ואמר: "המשמעות היא להעניק לכל מפקד תחנה סמכות לפתוח בחקירה. זה מדרון חלקלק שיביא למעצרים פוליטיים ולצינון חופש הביטוי". יו"ר הוועדה שמחה רוטמן: "הסתה לטרור אינה חלק מחופש הביטוי. אם רב-פקד יכול לפתוח בחקירה על איומים, אין בעיה שיחליט גם במקרי הסתה לטרור".