ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. במאי 2023 אמר נתניהו, כי יש "לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע". לדבריו, "הם [חמאס] גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל". הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על-ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ. בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו, כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות, יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה. הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר, אהרון חליווה, התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצועת עזה מתחת לסף עימות" במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט. אנגלמן מתריע: "קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7 באוקטובר, ואף חמור מכך". לאור 7 באוקטובר, אנגלמן ממליץ שנתניהו יבחן עם הקבינט או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ". גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח שלא יישנו אירועים דוגמת 7 באוקטובר, מדגיש אנגלמן. אולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון העדכנית, יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים.