סנ"צ מירב אטינגר, יועמ"ש מחוז ש"י במשטרה, הבהירה: "אנחנו סוגרים שטחים במקומות שהם מיועדים לפורענות. באזור שבו נעצרו הצעירות האמריקניות היו מקרים רבים של חיכוכים, ולכן הוא הוכרז כשטח צבאי סגור. האוטובוס עם אותם אנשים נכנס לתוך כפר פלשתיני בשטח צבאי סגור ואז הוחלט לעכב לחקירה. פנינו לרשות ההגירה במטרה לגרש את הזרים שהפרו פעמיים את הצו". רפ"ק סרגיי דלגץ, מפקד יל"פ מרחב שומרון: "אם תייר עובר על חוקי המדינה אנחנו בודקים את חומר הראיות ושוקלים האם להמשיך בהליך פלילי או מנהלי של גירוש". סא"ל שמוליק כהן, קמב"ץ פיקוד מרכז: "תקופת המסיק מלווה באירועים אלימים ועלייה בפעילות לאומניות. כדי למנוע חיכוך אנחנו מתחמים זמני מסיק ולעיתים מגדירים שטח צבאי סגור. לצעירות הוצגה מפה של השטח הסגור ולאחר הפרה שנייה המשטרה המליצה על גירוש". בועז יוסף, ממלא-מקום מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה: "יכול להיות שהן ציוניות וערכיות, אבל זה לא מאפשר להן לעבור על החוק. מי שעובר עבירה נותן עליה את הדין". עו"ד לירון גבאי, הלשכה המשפטית ברשות: "לאחר המעצר הן הועברו לממונה ביקורת הגבולות שהוא הגורם השיפוטי לשימוע ולהחלטה. השימוע התקיים בשפה האנגלית. אנו פועלים בהליך מנהלי לפי סמכות". איציק עמרני, רשות האוכלוסין וההגירה: "במהלך השהות, ניתן להן חלון של 72 שעות להגיש מסמכים רלוונטיים אך הן ביקשו לעזוב מיד. במהלך המעצר לא הצליחו להוכיח יהדות".

ח"כ גלעד קריב, יו"ר הוועדה, טען מנגד: "אנחנו נמצאים על סף פיצוץ דרמטי ביהודה ושומרון. אעשה כל שביכולתי כדי לבטל את איסור ההגעה של הצעירות לישראל. המעצר של הצעירות הוא חלק מקמפיין מתוזמר שנועד להפחיד את ארגוני זכויות האדם שפועלים ברחבי יהודה ושומרון". ליילה סטילמן־אוטרבק: "לאורך חיי היה לי קשר עם ישראל. הגעתי למסיק כדי לאפשר תקווה ועתיד לשלום. ברגע שהבנתי שאני בשטח צבאי סגור עזבתי את המקום. העונש והיחס שקיבלתי היו חסרי פרופורציה. רציתי לחיות בירושלים ולבקר במקומות קדושים".

פעיל השמאל עודד ידעיה אמר: "אנחנו באים לעזור במסיק לפלשתינים. כשצה"ל והמשטרה מגיעים - הפורעים מסתלקים. הצבא והמשטרה עושים יד אחת כדי שלא תהיה נוכחות מגינה. הייתי בעשרות מקרים שבהם מוציאים צו שטח צבאי סגור". אבי דבוש, מנכ"ל רבנים לזכויות אדם: "אנחנו מסייעים לפלשתינים לעבוד באדמתם. אנחנו טוענים שלא הייתה הפרת הוראות. הענישה של הצעירות חסרת פרופורציה, והאירוע פוגע באמון יהדות צפון אמריקה במוסדות המדינה". רון ימין מארגון "שלום עכשיו": "האו"ם תיעד עשרות רבות של אירועים אלימים של אזרחים יהודים כלפי פלשתינים בתקופה האחרונה". עמיתתו נאווה האשימה: "המשטרה לא עושה דבר כדי למנוע את אלימות המתנחלים".

אליהו נזלובין מתנועת "אם תרצו": "אני מוחה בתוקף על המילה 'ציונות' שמיוחסת לארגון שהביא את המתנדבות. ציונות פירושה הפיכת ישראל למרחב מוגן יותר ליהודים". שי גליק, מנכ"ל בצלמו, הסכים עימו: "אזרחים מחו"ל שמגיעים ומסייעים למסיק פלשתיני פוגעים בביטחון ישראל. הם רחוקים מלהיות ציונים". יו"ר הוועדה קריב קבע כי תופנה בקשה לצה"ל לפרטי תיאום להגעת מתנדבים לסיוע במסיק. לדיון המשך תתבקש עמדת משרד המשפטים על קיום שימוע בשעות הלילה. הוועדה תבקש לקבל את הבסיס להחלטת הגירוש לעשר שנים, את הפרוטוקולים ואת נהלי המשטרה לגירוש זרים. המשטרה תתבקש להציג נתונים על מספר אזרחים במחוז ש"י שהובלו לחקירה בשל הפרת צו שטח צבאי סגור. ח"כ קריב קרא לבטל את הגירוש משיקולי יחסים עם קהילות יהודיות בצפון אמריקה, והרשויות כאמור הדגישו את חובת האכיפה באזורי חיכוך.