אירן ניצבת בפני אחד המשברים הסביבתיים הקשים בתולדותיה: בצורת חמורה, ניהול כושל של משאבי טבע, ושימוש מופרז במים הובילו לקריסת מערכות המים במדינה. בטהרן, בירת אירן, מאגרי המים ירדו ל-5% בלבד מקיבולתם, והברזים בעיר צפויים להתייבש לחלוטין בתוך שבועות ספורים. נשיא אירן, מסעוד פזשכיאן, הזהיר כי אם לא ירדו גשמים עד סוף דצמבר, "ניאלץ לקצוב את המים, ואם גם אז לא ירד - נצטרך לפנות את טהרן". שר האנרגיה עבאס עלי עבאדי הצהיר כי כבר החלו הפסקות מים ליליות בשכונות שונות בעיר. המשבר אינו מוגבל לבירה בלבד. גם באספהאן, אחת הערים ההיסטוריות במדינה, הנהר המרכזי זייאנדהרוד כמעט נעלם, ו-19 סכרים ברחבי המדינה מלאים בפחות מ-20% מקיבולתם. לפי נתוני משרד האנרגיה, אירן צורכת מעל 92% ממשאבי המים המתחדשים שלה - רובם מוקצים לחקלאות, בניגוד לתקן הבינלאומי. למרות המשבר ההומניטרי, הנהגת אירן ממשיכה להזרים תקציבי עתק למימון טרור ולפיתוח טילים מדויקים. לפי הערכות, אירן הזרימה כמיליארד דולר מאז ינואר 2025 בשיקום מערך חיזבאללה בלבנון, כולל פרויקט דיוק טילים בהובלת קצינים אירנים בכירים. במקביל, תקציב הצבא האירני צפוי לזנק ב-200% בשנה הקרובה, תוך הקמת מפעלי טילים חדשים. השלכות המשבר כוללות שקיעת קרקעות, ייבוש ביצות, סופות אבק נרחבות, הגירה פנימית של משפחות, ומתח חברתי גובר בין מחוזות. מומחים סביבתיים טוענים כי מדובר ב"פשיטת רגל הידרולוגית" - קריסה טוטאלית של מערכות המים, תוצאה של עשרות שנים של ניהול לקוי, שחיתות והתעלמות מאזהרות מדעיות.