אין מקום להתערבות בג"ץ במינויו של דוד זיני לראש השב"כ - סבורה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, אשר השיבה (12.11.25) לעתירות לבג"ץ גם בשמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי הפרקליטות, "הטענות שעולות גם בעתירות נבחנו על-ידי הוועדה המייעצת [ועדת גרוניס] ומסקנותיה בנדון פורטו בחוות דעתה כפי שהועברה לממשלה עובר למינוי. בשים לב לכך שעסקינן בוועדה בכירה ובלתי תלויה, שבראשה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבר בה נציב שירות המדינה, ולשיקול הדעת הרחב הנתון לה, המשיבים סבורים כי אין עילה להתערבות במסקנתה". עוד אומרת הפרקליטות, כי מינויו של זיני נעשה בצורה סדורה ובהתאם למתווה המוסכם שגיבשו נתניהו ומיארה בעתירה קודמת בנוגע להליך מינויו של ראש השב"כ. על-פי מתווה זה, נתניהו היה רשאי להציע לממשלה מועמד חודשיים מאוחר יותר, וראש השב"כ הנכנס לא יעסוק בפרשות קטרגייט והמסמכים המסווגים עד לגיבוש הסדר ניגוד עניינים בידי הייעוץ המשפטי לממשלה. הפרקליטות מציינת, כי ועדת גרוניס קיבלה 20,000 פניות בעד ונגד מינויו של זיני, וכי לפני מינויו הוא התחייב שלא לעסוק בשתי הפרשות עד לקבלת הנחיה אחרת של מיארה. במקביל הנחה אותו המשנה ליועצת, גיל לימון, כי אם יקבל פניות "הנוגעות ומשפיעות על ענייניו האישיים או הפוליטיים של ראש הממשלה, לרבות ענייני משפטו הפלילי", עליו לקבל חוות דעת והנחיות משפטיות מהיועץ המשפטי של השירות. לדברי המדינה, ההתערבות השיפוטית בהחלטות הממשלה על מינויים בכירים בשירות הציבורי היא צרה, ובג"ץ אינו שם את עצמו בנעליו של הגורם הממנה. ועדת גרוניס פעלה בהתאם לסמכותה כאשר בדקה את הטענות נגד זיני, קבעה שאין בעיה של טוהר המידות ואין עילה להתערב במסקנתה. ואילו ההתערבות בשיקול דעתה של הממשלה כאשר היא מפעילה את סמכותה, היא רק במקרים חריגים וקיצוניים, ובמיוחד כאשר מדובר במינויים ביטחוניים. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד נטע אורן, יונתן ברמן ומטר בן-ישי.