נשיא המדינה יצחק הרצוג תוקף (13.11.25) את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת גלי צה"ל, ומציג את המהלך כסכנה לשיח הדמוקרטי בישראל. בטקס לציון 25 שנים למכינת "ימין אורד" הוא קובע כי "לתקן כן, להרוס לא. בסגירת גוף תקשורת, ובמיוחד גוף תקשורת ציבורי, לא נסגר סתם ערוץ, אלא חלון לציבור". לדבריו, במהלך כזה "בתקופה של קיטוב פוליטי וחברתי, ושל מאבקים על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, המהלך לסגירתו המוחלטת של כלי תקשורת ציבורי ותיק בישראל, מעורר דאגה רבה, ובצדק". אולם חרף לשונו הנחרצת, הרצוג נמנע מלהתייחס לגורם המקצועי העיקרי שבבסיס ההחלטה - דוח הוועדה לבחינת פעילות גלי צה"ל. הדוח, שהוגש לפני ההכרעה, בחן בהרחבה את החששות שהנשיא מונה - "מחיקת קולות", צמצום שיח ציבורי והיעדר ריבוי קולות - ונתן להם מענה מקצועי מפורט. בתגובה לדבריו של הרצוג אמר גורם ביטחוני בכיר: "אם הנשיא חובב תחנות רדיו שיקים לו אחת בבית הנשיא. ממשלת ישראל בלבד תקבל את ההחלטות, בהתאם לסמכותה, בנוגע לסגירת גלי צה"ל". הרצוג: הסגירה - איום על הדמוקרטיה בנאומו המלא אמר הרצוג בין היתר: "לתקן כן, להרוס לא. בסגירת גוף תקשורת, ובמיוחד גוף תקשורת ציבורי, לא נסגר סתם ערוץ, אלא חלון לציבור. אסור לנו לשכוח שכאשר קולות נמחקים אנחנו מפסידים לא רק תדר, אלא גם דיאלוג. בוודאי שניתן לתקן, אבל לא למחוק לחלוטין כלי דמוקרטי קריטי, שמעניק לנו שידור ציבורי". בהמשך הוסיף: "בתקופה של קיטוב פוליטי וחברתי, ושל מאבקים על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, המהלך לסגירתו המוחלטת של כלי תקשורת ציבורי ותיק בישראל, מעורר דאגה רבה, ובצדק. אין ספק ואין חולק על כך שעצם קיומה של תחנת רדיו צבאית ציבורית בדמוקרטיה ליברלית הוא חריג וראוי לבחינה, וגם לשינוי ולשיפור. ועם זאת, עלינו לזכור, בסגירת גוף תקשורת, ובמיוחד גוף תקשורת ציבורי, לא נסגר סתם ערוץ, אלא חלון לציבור. גלי צה"ל לא רק משדרת חדשות, היא מלווה את המדינה ואת צה"ל עשרות שנים, ומהווה חלק משמעותי בסיפור המשותף שלנו. במיוחד בעת הזאת, של חרמות וביטול הדדי, של היעדר הקשבה וכבוד זה לזה, אסור לנו לשכוח שכאשר קולות נמחקים אנחנו מפסידים לא רק תדר, אלא גם דיאלוג. בוודאי שניתן לתקן, בוודאי שצריך לתקן, אבל לא למחוק לחלוטין כלי דמוקרטי קריטי, שמעניק לנו שידור ציבורי. לתקן כן, להרוס לא". הרצוג התעלם בפועל מהשאלה האם ראוי שגוף צבאי ישמש במה מרכזית לשיח פוליטי, וממקד את הוויכוח בטענה כללית על "מחיקת קולות" ו"חלון לציבור". כ"ץ: "אין מקום לתחנת שידור אזרחית בצה"ל" שר הביטחון ישראל כ"ץ מציג את המהלך כיישום הכרחי של מסקנות הוועדה, וגם הוא מתייחס לניסיון לצבוע את ההחלטה בצבעים פוליטיים. "אתמול הודעתי כי החלטתי על סגירת תחנת השידור גלי צה"ל", מסר כ"ץ. "הצעת המחליטים תעלה בממשלה כבר בשבועות הקרובים, בהתאם לנוהל המקובל. אנחנו מגובים משפטית בהתאם לחוות דעת שניתנו גם בעבר, לרבות הייעוץ המשפטי לממשלה לשעבר. לאחר קבלת ההחלטה, צוות היישום יפעל לוודא את הפסקת שידורי התחנה עד ליום 1 במרס 2026". כ"ץ מוסיף: "מדהים איך אנשים שקבעו נחרצות לאורך שנים שיש לסגור את גלי צה"ל בעת שכיהנו כרמטכ"לים או בכירים בצה"ל או כשרי ביטחון, הופכים כעת את עורם ומתנגדים מתוך פוזיציה פוליטית בתירוצים שונים ומשונים לסגירת התחנה. אין מקום לתחנת שידור אזרחית בצה"ל, זה לא קיים באף מדינה דמוקרטית בעולם. גלי צה"ל לא משמשת כפה ואוזן לחיילים ומשדרת תכנים פוליטיים ומפלגים שאינם עומדים בקנה אחד עם ערכי צה"ל. חיילים צריכים לשרת בצה"ל ולא בתחנת שידור. שקלתי היטב את הנושא על כל היבטיו ולאחר שהחלטתי, אין דרך חזרה. כל ההתקפות המכוונות כלפיי מצד פוליטיקאים ובעלי עניין והניסיון לצבוע את ההחלטה בצבעים פוליטיים צרים לא יועילו ולא ישנו את החלטתי". דבריו של כ"ץ מחדדים את מה שהרצוג בוחר שלא לומר בקול: הוויכוח האמיתי איננו אם יש צורך בשידור ציבורי, אלא אם ראוי שצה"ל ימשיך להיות שחקן בזירת החדשות האזרחית. דוח הוועדה: שידור ציבורי - כן; אך לא מהצבא דוח הוועדה לבחינת פעילות גלי צה"ל קובע במפורש כי קיים צורך אמיתי בשידור ציבורי עצמאי ובמרחב תקשורתי מגוון, אך מדגיש שקיומה של תחנת חדשות כלל־ישראלית תחת הצבא הוא "אנומליה מבנית" הפוגעת במעמדו של צה"ל כצבא העם. לפי הוועדה, שידורי חדשות ופרשנות פוליטית מגוף צבאי גוררים את צה"ל אל תוך מחלוקות פוליטיות יומיומיות ואינם מאפשרים לו לשמור על ניטרליות ממלכתית. כך נותן הדוח מענה ישיר לחשש שהביע הרצוג מפני "מחיקת קולות". הקולות אינם נמחקים, אלא מועברים למקומם הטבעי - לתחנות אזרחיות, שאינן כפופות לצבא. המהלך הנגזר מן הדוח אינו סתימת פיות אלא הפרדה נדרשת בין צבא לבין זירת השיח הפוליטי. שוק הרדיו - מבחר חלופות אזרחיות טענתו של הרצוג כאילו הסגירה סוגרת "חלון לציבור" מתעלמת גם מן התמונה המלאה של השוק הרדיופוני. דוח הוועדה מציין כי בישראל פועל מערך רחב של תחנות שאינן צבאיות:

• תחנות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי, המשדרות חדשות, תרבות, אקטואליה ומוזיקה;

• תחנות הרדיו האזורי, המייצרות מגוון רחב של תכנים מקומיים וארציים, לרבות חדשות ותוכניות שיח.

לפי הוועדה, תחנות אלה מהוות חלופות ראויות ואף עדיפות לשיח ציבורי פתוח וביקורתי. הן אינן כפופות לפיקוד הצבאי, אינן גוררות את צה"ל לעימותים פוליטיים ואינן מטשטשות את הגבול בין צבא לחברה אזרחית. בכך, מפריכה הוועדה הלכה למעשה את טענת "מחיקת הקולות" של הרצוג: השיח אינו נעלם, אלא מועבר לערוצים אזרחיים שלא מערבבים חדשות עם מדים. בהמשך למסקנות הדוח, הכריע שר הביטחון כ"ץ לסגור את גלי צה"ל ולהותיר את גלגלצ כתחנה מוזיקלית שאינה עוסקת בפוליטיקה. ההחלטה נשענה על ההבנה שהשידור הציבורי ימשיך להתקיים בתחנות אזרחיות קיימות, ולא מתוך אולפן צבאי.