מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף בחודש שעבר, חמאס פועל לשיקום מנגנוני השליטה ברצועה. הארגון השתלט מחדש על אזורים מהם נסוג צה"ל, וביצע חיסולים של עשרות פלשתינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל או בעבירות פליליות. במקביל, דיווחים מעזה מצביעים על החמרת הפיקוח הכלכלי: גביית אגרות על סחורות מיובאות, בהן דלק וסיגריות, לצד קנסות על סוחרים שמעלים מחירים. איסמאעיל אל-תוואביטה, ראש משרד ההסברה של ממשל חמאס, דחה את הטענות על העלאת מיסים וטען כי מדובר ב"צעדים הומניטריים" שנועדו למנוע כאוס כלכלי. לדבריו, חמאס מחויב ל"מעבר חלק" לשלטון טכנוקרטי, אך בשטח ניכרת מגמת ריכוז סמכויות. סוחרים בעזה טוענים כי הארגון מנהל רישום קפדני של כל סחורה נכנסת ומפעיל מחסומים לבדיקת משאיות. בארה"ב מבהירים כי חמאס לא ימשיך לשלוט ברצועה. דובר מחלקת המדינה ציין: "זו הסיבה שחמאס לא יכול ולא ינהל את עזה". התוכנית האמריקנית, שאושרה עקרונית באו"ם, כוללת הקמת רשות מעבר, פריסת כוח ביטחוני רב-לאומי, פירוק חמאס מנשקו והתחלת שיקום הרצועה. אולם בפועל, המצב רחוק מיישום: ישראל מחזיקה יותר ממחצית הרצועה, חמאס שולט כמעט בכל יתר האזורים, והמאבק הפנים-פלשתיני בין פתח לחמאס מחריף. בכירים בפתח טוענים כי צעדי חמאס מוכיחים רצון להמשיך לשלוט. מומחים מזהירים כי ככל שהעיכוב במימוש התוכנית נמשך - כך חמאס מעמיק את אחיזתו ומבסס תשתיות שלטוניות וכלכליות. לפי מקורות כלכליים, חמאס ממשיך לשלם משכורות לעובדי הממשל, אף כי קיצץ את השכר הגבוה ואיחד את השכר ל-1,500 שקלים בחודש. ההערכה היא כי הארגון השתמש במזומנים שנצברו לפני המלחמה כדי לממן את התשלומים. בנוסף, חמאס מינה מחליפים לארבעה מושלי מחוז שנהרגו ול-11 חברי הלשכה המדינית שנהרגו במהלך הקרבות. בינתיים, המציאות ההומניטרית קשה: מחסור במזון, מחירים גבוהים, הכנסות נמוכות וחורף מתקרב. פעילים בעזה טוענים כי חמאס מנצל את העיכוב ביישום התוכנית האמריקנית כדי לבסס את שלטונו. "האם יאפשרו לו להמשיך? לדעתי כן - עד שתקום ממשלה חלופית", אמר הפעיל והפרשן המקומי מוסטפא איברהים.