בצל בצורת מתמשכת ומחסור גובר במים, חנויות מזון גדולות בטהרן החלו להגביל את הלקוחות לחבילה אחת של שישה בקבוקי מים מינרליים בכל קנייה. שלטים עם הכיתוב "חבילה אחת לאדם" נתלו על אריזות של בקבוקי 1.5 ליטר, לאחר שבשבועות האחרונים זינק הביקוש למים מינרליים והציבור החל להסתער על המדפים מתוך חשש למי הברז, למחסור ולהמשך התייקרות. המהלך בחנויות מתווסף לשורה של צעדי חירום שמקדמות הרשויות באירן לנוכח משבר מים מהחמורים בתולדותיה, הכוללים הפסקות מים ליליות, אזהרות מפני קיצוב רשמי והתרעות חריפות מצד מומחי מים שלפיהן חלק מהמאגרים המזינים את הבירה קרובים להתרוקנות. הגבלה חריגה על קניית מים לפי הדיווחים מטהרן, מרכולים ורשתות שיווק מציבים שלטים ברורים על אריזות מים מינרליים, המגבילים כל לקוח לחבילה אחת של שישייה. התמונות שהופצו ברשתות החברתיות מציגות מדפים מלאים במים מינרליים, אולם הצרכן רשאי לקחת רק חבילה אחת בקנייה, מתוך ניסיון למנוע אגירה ולפזר את המלאי בין משפחות רבות ככל האפשר. ההגבלה בחנויות אינה חלק מצו ממשלתי רשמי, אלא צעד שיווקי־תפעולי של הסוחרים לנוכח הידוק האספקה והעלייה החדה במחירים. אך עצם הצורך בהטלת מגבלה כזו על מוצר בסיסי כמו מים לשתייה הפך לסמל מוחשי לעומק המשבר שפוקד את הבירה האירנית. במקביל להגבלות במרכולים, מדווחים תושבים על קושי למצוא מותגים מסוימים של מים מינרליים, ועל עליות מחירים תכופות בתוך זמן קצר. החשש הוא כי אם מגמת המחסור תימשך, עלול להיווצר שוק שחור של מים בבקבוקים, בדומה לדלק ולמוצרים חיוניים אחרים בעת משבר. שנה שישית של בצורת: מאגרים בשפל היסטורי טהרן נמצאת כבר שנה שישית ברציפות של בצורת. מפלס המשקעים באירן כולה ירד באופן ניכר, אולם בבירה המצב חמור במיוחד. לפי נתונים שפרסמו הרשויות, סך המשקעים השנתי הגיע השנה לסביבות 152 מילימטרים בלבד - ירידה של כ-40% מהממוצע ליותר מ-50 שנה. באזורים מסוימים דווח על ירידה של 80-50 אחוזים במשקעים. המשמעות המעשית היא שמאגרים מרכזיים המזינים את טהרן ירדו לשפל שלא נרשם עשרות שנים. לפי דברי בכירי חברת המים המחוזית, מלאי המים בסכרי הבירה בתחילת שנת המים הנוכחית הסתכם בכרבע מיליארד מטרים מעוקבים - בערך מחצית הכמות שנמדדה בשנת המים הקודמת. חלק מהמומחים מזהירים שכך מתקרבת הבירה ל"פשיטת רגל" בתחום המים, כאשר הביקוש העירוני ממשיך לעלות וההיצע הטבעי מצטמצם. בכיר במערכת המים בטהרן הזהיר כי במאגר הראשי המשרת את הבירה נותרו מים להספקה של כשבועיים בלבד, אם לא יירדו גשמים משמעותיים. לדבריו, מדובר במצב שאינו מאפשר להמשיך כרגיל, ועלול להוביל להפסקות ממושכות ואי־שוויון חמור בין שכונות שונות בעיר. הציבור מאבד אמון בברז המחסור אינו רק כמותי. תושבים רבים מדווחים על חשש גובר מאיכות מי הברז, בין השאר בשל ירידה בלחץ המים, תקלות בצנרת ושמועות על חריגות באיכות המים בשכונות מוחלשות. כבר חודשים ארוכים תועדו תורים ארוכים ליד נקודות חלוקה של מים מינרליים, והמעבר של משפחות רבות להסתמכות יומיומית על בקבוקים הפך מתופעה שולית להרגל רחב היקף. הזינוק בביקוש למים בבקבוקים יוצר מעגל שלילי: ככל שתושבים רבים יותר מוותרים על מי הברז, כך גדל הלחץ על שרשרת האספקה של המים המינרליים. ההתייקרויות בחודשים האחרונים, כפי שדווח בכלי תקשורת מקומיים, מחזקות את תחושת המצוקה הציבורית. בשכונות עניות במיוחד, שבהן גם תנאי הדיור והצנרת ירודים, המעבר למים בבקבוקים הוא לעיתים קרובות עניין של בריאות בסיסית, לא של נוחות. קיצוצי מים ליליים ואיום בפינוי טהרן הרשויות באירן כבר החלו ליישם קיצוצי מים ליליים בשכונות שונות בבירה. לפי הודעות רשמיות, ההפסקות נועדו לאפשר למאגרים למלא את עצמם מחדש ולמנוע קריסה מיידית של מערכת האספקה. שר האנרגיה, עבאס עליאבאדי, הסביר כי המהלך נועד "למנוע בזבוז, גם אם יגרום לאי נוחות מסוימת", וקרא לציבור להמשיך לחסוך במים ולהתייחס למשבר ברצינות. על הרקע הזה, נשיא אירן מסעוד פזשכיאן נשמע חריף עוד יותר. בנאום ששודר באמצעי התקשורת הממלכתיים הזהיר כי אם לא ירדו גשמים עד סוף השנה, תיאלץ הממשלה להטיל קיצוב מים בטהרן, וכי אם גם לאחר הקיצוב לא יגיעו משקעים - יהיה צורך לשקול פינוי חלקים מן הבירה. אזהרה חריגה זו ממחישה עד כמה רואים בצמרת השלטון את המשבר כקיום, ולא רק כעוד תקלה תפעולית. מומחי מים: לא רק אקלים, גם ניהול לצד הבצורת, מומחי מים מדגישים כי שורשי המשבר נעוצים גם במדיניות ארוכת שנים. אירן השקיעה בעשורים האחרונים בסכרים רבים, בהרחבת חקלאות עתירת מים ובהתפשטות עירונית לשטחים צחיחים, ללא התאמה מלאה ליכולת המשק להספקת מים יציבה. חלק גדול מהמים באירן מופנה להשקיית חקלאות מסורתית, בהשקיה בזבזנית, בעוד שהערים הולכות וגדלות, וצריכת המים בהן עולה בהתמדה. דוחות עדכניים של מומחי מים מצביעים על ירידה חדה במפלסי מי התהום, על שקיעת קרקע בחלקים של טהרן ועל התייבשות נרחבת של אגמים ואזורים לחים ברחבי אירן. המשמעות בפועל היא שהמרחב התפעולי של השלטונות הולך ומצטמצם: גם אם הגשמים יחזרו העונה לרמה קרובה לממוצע, המערכת נותרת פגיעה משום שלא נותרו כמעט עתודות. בטווח הקצר, נראה כי מגבלות כמו "חבילה אחת לאדם" על מים מינרליים, הפסקות מים ליליות וקמפיינים לחיסכון ימשיכו ללוות את תושבי טהרן בחודשים הקרובים. כל עוד אין ודאות לגבי פתיחת השמים וירידת גשמים משמעותיים, הציבור ימשיך להצטייד בבקבוקים ולחשוש מן הברז. בטווח הארוך יותר, השאלה הגדולה היא האם משטר האייתוללות יצליח להמיר את ניהול המים ממודל של כיבוי שריפות למודל מתוכנן ומבוקש, שיצמצם את צריכת המים בחקלאות, יתקן את הפיזור בין מחוזות ויאפשר אספקה סבירה לבירה. כל עוד לא ננקטים צעדים מבניים, הקלות נקודתיות בחורף גשום אחד לא ישנו את המציאות הבסיסית: אירן מצויה במסלול מתמשך של משבר מים, שבו טהרן היא החזית הרגישה והנפיצה ביותר.