ההקצאה לא תתווסף לתקציב הכולל של המשרד, אלא תתבצע במסגרת פעולה מאזנת לפי סעיף 40א לחוק יסודות התקציב. במילים אחרות: מדובר בהסטת סכום של 27.3 מיליון שקלים מסעיפי סבסוד פיתוח אחרים של אזורי עדיפות לאומית, והעברתו לטובת שני היישובים שהוחרגו בעבר. במשרד הבינוי והשיכון מציינים כי לפי הערכות המימוש לשנים 2026-2025, ניתן לבצע את ההסטה "מבלי שיפגעו תכולות ההחלטות המקוריות". שר האוצר הודיע כי הוא תומך בהצעה. היועצת המשפטית: קושי משפטי בהחרגת יישובים דומים לתיק ההצעה מצורפת חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, המגדירה במפורש את הבעיה שנוצרה בהחלטות המקוריות. לדבריה, עצם ההחרגה של יישוב מסוים מתחולת החלטת עדיפות לאומית, ללא נימוק ענייני בגוף ההחלטה, מעורר קושי משפטי של ממש. היועצת מציינת כי ביישובים שהוחרגו מתקבלת למעשה תוצאה שלפיה הם אינם זכאים לסבסוד פיתוח, בעוד שבאותו זמן יישובים אחרים בעלי מאפיינים דומים - גאוגרפיים, ביטחוניים וחברתיים - כן נכללים במסגרת ההטבות. הבחנה כזו, שאין בצידה הסבר גלוי או עדכני, עלולה לדעתה שלא לעמוד במבחנים של שוויון ושל סבירות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטת ממשלה העוסקת בתמריצים לאומיים. על-רקע זה קבעה היועצת כי המצב הנוכחי יוצר קושי משפטי, וכי יש מקום לתקן את ההחלטות. עם זאת, היא הדגישה כי כל תיקון חייב להיות מלווה בהסדרה תקציבית ברורה, כדי למנוע טענה על החלטה בלתי ישימה או כזו שאינה מגובה במקור תקציבי. התיקון: מקור תקציבי מוגדר והסרת המכשול המשפטי הנוסח החדש של ההצעה נועד לענות בדיוק על שתי הדרישות הללו: ראשית, מחיקת סעיפי ההחרגה מהחלטות 4135 ו־4136 משיבה את דניאל ושיבולת למסגרת הכללית של אזורי העדיפות הלאומית, ללא הבחנה בלתי מוסברת בינם לבין יישובים דומים. שנית, קביעת מקור תקציבי מפורש באמצעות פעולה מאזנת בתוך תקציב משרד הבינוי והשיכון מסירה את החשש שמדובר בהחלטה "על הנייר" בלבד. ההצעה מבהירה מאיזה סעיפים יופחת התקציב ומציעה מנגנון מעקב: שר הבינוי והשיכון יישא באחריות למעקב אחר יישום ההחלטה ולוודא כי הכספים אכן יופנו לייעודם. לאחר תיקון הנוסח וכינון ההסדר התקציבי, קובעת היועצת המשפטית כי ההצעה "אינה מעוררת קשיים משפטיים" וכי אין מניעה משפטית לאשר אותה. בכך למעשה משורטט קו סיום למחלוקת המשפטית ששררה מאז 2018 סביב החרגת היישובים הללו. דניאל: יישוב חדש סמוך לעוטף עזה בצד התיקון המשפטי, ההצעה מדגישה גם את השיקולים הענייניים המצדיקים את מתן הסבסוד. לגבי דניאל, מדובר ביישוב חדש העומד בתבחינים של "יישוב חדש" כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה בתחום זה. הנימוקים כוללים את הקרבה לאזור עוטף עזה, את המציאות הביטחונית המורכבת, ואת הרקע הלאומי להקמת היישוב לאחר שנות לחימה והתגוננות מתמשכת. בנוסח ההצעה מודגש כי סבסוד הוצאות הפיתוח חיוני להצלחת הליכי השיווק ולביסוס היישוב בשטח. ללא סבסוד פיתוח משמעותי, מזהירים במשרד, עלולה פגיעת העלויות להרתיע משפחות מהצטרפות ליישוב ולסכל את מימוש יעדיו הלאומיים. בהקשר זה מצוין גם הרקע של מלחמת חרבות ברזל כמסגרת רחבה יותר לחיזוק ההתיישבות באזור. שיבולת: כפר שילוב עם תכלית חברתית מובהקת כפר השילוב שיבולת מוצג בהצעה כמסגרת יישובית ייחודית המיועדת לשילוב חברתי של אוכלוסיות מגוונות, ובהן גם בעלי מוגבלויות. היישוב נבנה סביב תפיסה קהילתית שמטרתה לאפשר חיים משותפים, שוויוניים ומכילים, תוך מתן תנאי מגורים ותשתיות מותאמים. לטענת משרד הבינוי והשיכון, מדובר בצורך חברתי מובהק שיש מקום לתמוך בו בכלים של מדיניות ממשלתית. סבסוד הפיתוח אמור לסייע בהשלמת תשתיות, בנגישות, ובהקמת מבני ציבור ושירותים קהילתיים הנחוצים לחיי היומיום של האוכלוסייה המתגוררת בכפר. שילובו מחדש של שיבולת בהחלטות אזורי העדיפות הלאומית אמור, לפי ההצעה, לשקף את המשקל החברתי של המיזם ולא רק שיקולים גאוגרפיים יבשים. בין דיוק משפטי למדיניות תקציבית המהלך המוצע משקף ניסיון לשלב בין שתי מערכות שיקולים: מצד אחד תיקון של פגם משפטי שנוצר כאשר שני יישובים בעלי מאפיינים דומים ליישובים אחרים הוחרגו ללא נימוק; מצד שני התאמה של מדיניות התקצוב למציאות הלאומית והחברתית הקיימת בשטח, תוך שימוש בכלי של פעולה מאזנת בתוך התקציב. אם תאושר ההצעה בנוסחה הנוכחי, דניאל ושיבולת ייכנסו סוף-סוף למעגל סבסוד הפיתוח שנמנע מהם במשך שנים, והמדינה תשדר מסר כפול: מחויבות לעקרונות השוויון וההנמקה המשפטית, לצד העדפה לאומית להתיישבות באזורי חיכוך ולמיזמי שילוב חברתי.