הנשיא דונלד טראמפ ביצע בין 28 באוגוסט ל־2 באוקטובר יותר מ־175 רכישות אג"ח, בהיקף מינימלי של 82 מיליון דולר, עם פוטנציאל להגיע עד 337 מיליון דולר. כך עולה מהדיווחים שהוגשו ל־המשרד לאתיקה ממשלתית (Office of Government Ethics). מרבית ההשקעות הן באג"ח עירוניות ומדינתיות, אך חלקן באג"ח של חברות גדולות - בהן אינטל, לאחר שהממשל רכש בה אחזקה, וכן חברות טכנולוגיה כמו Broadcom, Qualcomm ו־Meta, לצד בנקים בוול סטריט כגון Goldman Sachs, Morgan Stanley ו־JP Morgan. ההשקעות בוצעו בתקופה שבה הממשל מקדם צעדים רגולטוריים המיטיבים עם ענפים אלה, מה שמעלה חשש לניגוד עניינים. אף שהבית הלבן טוען כי הנכסים מנוהלים בידי גוף חיצוני, ההכנסות עדיין זורמות לנשיא, כפי שעולה מטפסי הגילוי השנתיים. לפי חוק השקיפות הפדרלי (Ethics in Government Act), נבחרי ציבור מחויבים לדווח על נכסיהם והכנסותיהם, אך החוק אינו מונע החזקת נכסים העלולים להרוויח ישירות ממדיניותם. החשש מתעצם לנוכח העובדה שטראמפ רכש אג"ח של JP Morgan ימים ספורים לפני שביקש לפתוח בחקירה נגד הבנק בשל קשריו עם ג'פרי אפשטיין. מומחים למשפט ציבורי מזהירים כי מצב שבו נשיא מחזיק השקעות בתחומים שבהם הוא מקבל החלטות רגולטוריות יוצר פגיעה בעקרון ההפרדה בין אינטרס ציבורי לפרטי, ועלול לערער את אמון הציבור במוסדות השלטון. המצב הנוכחי מעלה שאלות יסודיות על מנגנוני הפיקוח בארה"ב: האם די בחובת גילוי כדי למנוע השפעה פסולה על החלטות מדיניות? מומחים קוראים להחמרת החקיקה, כולל דרישה להקמת Blind Trust אמיתי או מכירת נכסים רגישים, כדי למנוע מצב שבו נשיא יכול להרוויח מהחלטותיו. בהיעדר צעדים כאלה, אומרים משפטנים, עלול להיווצר תקדים מסוכן שבו האינטרס הפרטי של מנהיגים גובר על האינטרס הציבורי, ומעמיד בסיכון את עקרונות השקיפות והאמון הדמוקרטי.