וילנר אומרת כי מדובר בפרשה חמורה ורגישה מעין כמוה ונוצרה סיטואציה חריגה ביותר, שבה מיארה מנועה מליווי ופיקוח על חקירת הפרשה. החלטתו של לוין להעביר את סמכות הפיקוח לידי גורם מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה, היא החלטה דרמטית, אשר מעוררת קושי רב, בהיותה ניצבת במתח עם עיקרון עצמאות מערך התביעה הפלילית, שהוא עיקרון-על בשיטתנו המשפטית; ועם הכלל הנובע מעיקרון זה, שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות קונקרטיות.
וילנר מציינת, כי גורמים בכירים ביותר בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, לרבות מיארה ואיסמן, היו מעורבים באירועים הנחקרים (במיוחד בישיבה בינואר השנה), ומשכך עשויים להידרש למסור עדות בפרשה. בהינתן יחסי הכפיפות בין יתר בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לבין ראשי מערכות אלו – הרי שבנסיבות החריגות והקיצוניות הללו, אין מנוס מן המסקנה, כי נוצר הכרח המצדיק לחרוג באורח מוגבל ומתוחם מהכלל, לפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות, למרות הקשיים כבדי המשקל הכרוכים בכך.
לדברי וילנר, מסקנה זו נסמכת, בין היתר, על כך שהחלטתו של לוין לא מהווה נטילת סמכות אלא העברת סמכות זמני. זוהי אינה התערבות ישירה בחקירה פלילית קונקרטית, אלא התערבות עקיפה בלבד, שמתמצית בבחירת זהות עובד המדינה שאליו יועברו סמכויות הפיקוח על החקירה, תוך ניתוק הקשר בין לוין לבין אותו עובד מדינה לאחר העברת הסמכויות. היא דוחה את טענת הפרקליטות, לפיה מניעותה של מיארה אינה נוגעת לסמכויות סטטוטוריות ולכן ללוין אין סמכות להחליף אותה, ואת הטענה לפיה לוין עצמו כבר קבע שאיסמן יחליף את מיארה במקרה של מניעוּת.
החלטתו של לוין אינה מטילה דופי במוסד הפרקליטות כרשות התביעה של מערכת אכיפת החוק, מוסיפה וילנר. הגורם שאליו מועברת סמכות הפיקוח רשאי להסתייע, לפי שיקול דעתו, בגורמים מסוימים בפרקליטות על-מנת לממש סמכות זו. וילנר מוסיפה כאמור מספר מגבלות רוחביות: המניעות של היועץ המשפטי היא רק לשלב החקירה ועד שהיא תוסר. הגורם המלווה יהיה ככלל מהפרקליטות או מהייעוץ המשפטי לממשלה, אם כי לא במקרה של שדה תימן.
יש להעביר את הסמכות לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית. לא ניתן להעביר סמכות הנוגעת לחקירה קונקרטית לעובד מדינה בעל שיוך פוליטי, בעבר או בהווה. כמו-כן, לא סמכותו של השר לא תופעל, כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי. וילנר ביטלה את מינויו של קולה, שכן החוק אוסר בצורה גורפת על הנציב לעסוק בכל משרה או עיסוק אחר, גם אם מדובר בתפקיד זמני.
וילנר שבה ומביעה את החשיבות הרבה שבפתרון הסוגיה המורכבת והקשה שבבסיס העתירות בדרך של הסכמה, ומביעה צער על כך שהצדדים לא הגיעו להסכמות, כך שבית המשפט נאלץ להכריע בעצמו (והוסיפה, כי לא מאוחר למנות שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס). וילנר הדגישה, כי תם ולא נשלם: אין בפסק הדין כדי להביא להכרעה בשאלת זהות האדם שיבוא בנעליה של מיארה. לפיכך, לא ננעל השער להגעה לפתרון מוסכם, אשר ייהנה מהכשר ציבורי רחב וינמיך את גובה הלהבות בשיח הציבורי; ויפה שעה אחת קודם.