מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד יולי 2024 נקראו 318,000 אזרחים לשירות מילואים - רק 11% מבין תושבי ישראל בני 47-23 שאינם ערבים - לתקופות ארוכות שלא היו כמותן שנים רבות. אורך השירות הממוצע היה 110 יום (לעומת 13-10 ימים בשנה ערב המלחמה) - דהיינו קרוב לשלושה חודשים מתוך עשרת חודשיה הראשונים של המלחמה - ועלותו למדינה הייתה 20 מיליארד שקל. שיעור נמוך זה מחדד את הצורך בהרחבת מעגל המשרתים בצה"ל - אומר (18.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף על ההיבטים האזרחיים של המלחמה. התגמול ששולם לשליש ממשרתי המילואים היה שווה לתגמול המזערי - 311 שקל ליום (9,300 שקל לחודש), וכ-30% מהמשרתים שקיבלו את התגמול המזערי הם סטודנטים; שיעור זה עומד לרדת ב-30% בתחילת 2026. עוד מציין אנגלמן, כי אופן חישוב תגמול המילואים הביא לכך, שהוא יורד ככל שהשירות מתארך. מפרוץ המלחמה פעל הביטוח הלאומי, בשיתוף צה"ל ומשרד האוצר, לתשלום תגמול המילואים עוד במהלך השירות ולשיפור ההסברה, ההנגשה ומיצוי הזכות לתגמול. עם זאת מצא אנגלמן, כי קיימים פערים בהסדר הנורמטיבי לתשלום תגמול המילואים, שיש להם משמעות גדולה יותר בשירות לתקופות ממושכות, בין היתר בנוגע לסכום התגמול המזערי; לשיפוי מעסיקים על ההוצאות הסוציאליות ששילמו בגין עובדיהם; ולתשלום התגמול לעצמאים אשר הכנסתם נפגעה. לגבי חלק מהפערים בוצעו שינוי חקיקה במהלך המלחמה, אולם לפרק זמן מוגבל, ולגבי חלקם נותר ההסדר שהיה לפני המלחמה. משרתי מילואים רשאים להמשיך ולעבוד בתקופת השירות. כך יכול להיווצר מצב שבו משרת מילואים מקבל הן תגמול מלא והן שכר או הכנסה. הסדר זה מאפשר למשרת המילואים להמשיך ולשמור על עבודתו או עסקו; מצמצם את הפגיעה במעסיק; ותורם למדינה בהעלאת הפריון והכנסות המדינה ממיסים. עם זאת, לביטוח הלאומי ולצה"ל אין מנגנון בקרה משותף כדי להבטיח שההוצאה בגין שירות המילואים מנוצלת באופן יעיל. לצה"ל אין מידע על השתכרות נוספת של משרתי המילואים, לביטוח הלאומי אין מידע בדבר תקופות השירות בפועל בצה"ל, ויש להדק את הפיקוח על ההוצאה, קובע אנגלמן. במהלך המלחמה הרחיבה המדינה את ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם ואת ההקלות בעבודה שניתנו להם. הדבר נעשה בשורה של מהלכים, חלקם בחקיקה ללא מגבלת זמן, חלקם בחקיקה לזמן מוגבל וחלקם במסגרת צו הרחבה שתוקפו אף הוא מוגבל בזמן. בכך נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, משפחותיהם והמעסיקים לגבי המשך תחולת הזכויות והחובות שלהם. הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי מילואים, בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם ולפגוע בתעסוקתם, מתריע אנגלמן.