הממשלה החליטה (16.11.25) לקדם הקמת ועדת חקירה "בלתי תלויה" לאירועי שבעה באוקטובר, שתוגדר כבעלת סמכויות חקירה מלאות, אך לא תהיה ועדת חקירה שממנה נשיא בית המשפט העליון. לפי החלטת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים ועדת שרים שתגבש בתוך 45 ימים את הסמכויות שיוענקו לוועדה, והרכבה ישאף "לשקף הסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן". סער: קודם להגדיר מה חוקרים - ורק אחר כך מי ימנה בישיבה, שתוכנה הודלף לכלי תקשורת שונים, אמר נתניהו - לפי חדשות 12 - כי אם הממשלה הנוכחית לא תקים את הוועדה, ממילא הממשלה הבאה תקים ועדת חקירה, ולדבריו עדיף שהקואליציה הנוכחית תעצב את המסגרת ולא תישאר קהל שבוי להחלטות עתידיות. במקביל, חזר נתניהו על התנגדותו לוועדת חקירה אחרת והבהיר כי הוא מבקש ועדה "מאוזנת" שתקבל לגיטימציה "מרוב הציבור". שר החוץ גדעון סער ניסה בישיבת הממשלה היום למתן את המהלך ולמסגר אותו מחדש. לדבריו, השאלה הראשונה איננה מי יושב בוועדה אלא "מה חוקרים": האם מדובר רק ביום 7 באוקטובר ובמה שקדם לו, או גם בשנתיים של ניהול המלחמה; האם הוועדה תעסוק רק במודיעין ובמבצעים, או גם במדיניות ארוכת שנים - מהסכמי אוסלו, מההינתקות או מן העשור האחרון. סער הזכיר הצעה קודמת שלו לתיקון החוק, שלפיה הממשלה תוכל להטיל את הרכבת הוועדה על כל מי שכיהן בעבר או מכהן כיום כנשיא או משנה לנשיא בית המשפט העליון (למשל השופט נעם סולברג), ואולי אף על כל שופט עליון לשעבר (כגון השופט יוסף אלרון). המטרה, לדבריו, היא לשמור על עיקרון יסודי: לא הדרג הפוליטי קובע את ההרכב, משום שגם קואליציה וגם אופוזיציה "נוגעים בדבר". עם זאת, סער סיים את דבריו בהדגשה פוליטית מובהקת: לשיטתו, רוב הציבור עדיין מעדיף שנתניהו ימשיך להוביל את המדינה בתחום המדיני והביטחוני, וישנן "שתיים-שלוש סוגיות" שעלולות לסכן יתרון זה - אחת מהן היא סוגיית אופי ועדת החקירה. במלים אחרות, גם בעיני סער, ועדה שתגרור את ראש הממשלה ואת הקואליציה להתנגשות חזיתית עם הציבור ועם המערכת המשפטית עלולה להפוך ממנגנון לבירור האמת למוקד של סיכון פוליטי. מה החליטה הממשלה - ומה עדיין לא הוחלט לפי נוסח ההחלטה, עיקרי המהלך הם:

• הקמת "ועדת חקירה בלתי תלויה" שתוסמך להזמין עדים מכל דרג, לדרוש מסמכים ולפרסם מסקנות והמלצות.

• ההרכב אמור "לשקף הסכמה רחבה ככל הניתן בציבור" - אך ההחלטה אינה קובעת מי ימנה בפועל את חברי הוועדה.

• בתוך 45 יום תגיש ועדת שרים בראשות נתניהו המלצות לגבי הסמכות: התקופה ההיסטורית שתיבחן, המערכות שייכללו (מדיני, מודיעיני, צבאי, אזרחי), ואופן עבודת הוועדה.

לעומת זאת, יש שני נתונים בולטים שלא נכנסו להחלטה: ראשית, אין אזכור מפורש לכך שהוועדה תוקם לפי חוק ועדות חקירה כמוסד ממלכתי עצמאי; שנית, לא נקבע מנגנון חיצוני למינוי חבריה - כגון נשיא בית המשפט העליון - אלא רק עיקרון כללי של "הסכמה ציבורית רחבה". בפועל, המשמעות היא שהממשלה שראש הממשלה עומד בראשה ממשיכה להחזיק בידיה את השליטה במבנה ובגבולות החקירה, גם אם הדבר נעשה בשלב ראשון דרך ועדת שרים. קרעי: לא ועדה ממשלתית - ולא ועדה של יצחק עמית בדבריו במליאת הכנסת בשבוע שעבר, הסביר השר שלמה קרעי את עמדת הממשלה להימנע מלהקים ועדת חקירה ממשלתית "רגילה" - כזו שהממשלה ממנה את חבריה - ומדוע היא מתנגדת גם לוועדת חקירה "ממלכתית" שמוקמת בידי נשיא בית המשפט העליון. לדבריו, הקמת ועדת חקירה ממשלתית היא "הכי קלה בשבילנו", אך חלקים נרחבים מן הציבור - ובמיוחד משפחות שכולות שאינן תומכות בקואליציה - לא יאמינו בוועדה שמורכבת רק על-ידי הממשלה. באותה נשימה תקף קרעי גם את מודל הוועדה הממלכתית, ואמר "מי קבע שהממלכה היא יצחק עמית", כשהוא מדגיש שהחוק בכלל אינו משתמש במילה "ממלכתית" אלא מעניק לנשיא העליון סמכות בלעדית למנות את חברי הוועדה. לטענתו, חלק גדול בציבור, "ובכלל זה אימהות שאיבדו את היקר להן מכל", אינו רואה ביצחק עמית דמות אובייקטיבית ומסרב להשלים עם מצב שבו מי שנתפס כ"זרוע שלכם בבג"ץ" יקבע את מסלול החקירה. קרעי קישר זאת גם לפרשת הפצ"רית לשעבר שלדבריו הציגה "מצג שווא של חקירה" נגד לוחמי מילואים, וטען שהמקרה מוכיח שאי אפשר להפקיד את מנגנון הבדיקה בידי אותה מערכת. הוא הציג מודל חלופי: ועדת חקירה בעלת סמכויות מלאות, שהרכבה ייקבע בהסכמה בין קואליציה לאופוזיציה וייצג "את כל חלקי העם", תוך הבטחה שלכל צד יהיה "כוח אמיתי" להשפיע על כיווני החקירה. במקביל הזהיר את האופוזיציה שאם תסרב לשתף פעולה עם ועדה מוסכמת, היא זו שתישא באחריות להמשך העימות הציבורי סביב בירור מחדלי 7 באוקטובר. עוד ציין כי היחיד באופוזיציה הנוכחית שיוכל לפתור את התסבוכת הוא יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ. בין בג"ץ לממשלה: ועדה "בלתי תלויה" במקום ועדה ממלכתית ההחלטה מתקבלת על-רקע דרישת בג"ץ מהממשלה לעדכן בתוך 30 יום לגבי הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, כאשר השופטים כתבו במפורש כי "אין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות". הממשלה עצמה התחייבה בהחלטה קודמת לפעול יחד עם הכנסת לגיבוש הצעת חוק מיוחדת להקמת ועדה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, אך המהלך נמשך ונמרח חודשים ארוכים. חלף קידום ועדה ממלכתית לפי החוק הקיים - שבה נשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה - בחרה הממשלה במבנה חלופי: ועדה "לאומית" או "בלתי תלויה" שתוקם בהחלטת ממשלה, ללא מעמד רשמי של ועדת חקירה ממלכתית וללא מחויבות לנשיא ביהמ"ש העליון. מהמליאה לכור ההיתוך: הוויכוח על מי ימנה את החוקרים רק לפני ימים אחדים דחתה מליאת הכנסת שתי הצעות חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. יוזמתה של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום נפלה ברוב 44 בעד מול 52 נגד, והצעת החוק של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת נדחתה ברוב 38 בעד מול 52 נגד - שתיהן הורדו מסדר היום. מול קרעי ניצבה ביקורת חריפה מהאופוזיציה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום תקפה את הממשלה על כך שהיא מסרבת למתווה שבו נשיא העליון יצחק עמית והמשנה שלו נעם סולברג ימנו יחד את הוועדה, כפי שהציעו נציגי משפחות השכול. לדבריה, הרעיון של "חוקרים מטעם" הוא "שיקוץ" ו"ההפך מחוק ודין". חבר הכנסת עודד פורר הזכיר שקרעי וחבריו דרשו בעבר ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הרוגלות - תחת נשיאת העליון הקודמת - ושאל מדוע דווקא בטבח 7 באוקטובר רוצים כעת למסמס את המוסד הממלכתי. חבר הכנסת מאיר כהן הוסיף שכאשר מדברים על אלפי נרצחים, חטופים וקורבנות, הדרישה ל"שופטים מטעמכם ומטעמנו" מנוגדת לרוח החוק שקבע מנגנון ניטרלי - ועדת חקירה ממלכתית שמקים נשיא בית המשפט העליון, לא הדרג הפוליטי. הזעם באופוזיציה: "ועדת טיוח והסתרה" ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר כי "הממשלה עושה הכל כדי לברוח מהאמת ולהתחמק מאחריות. יש הסכמה ציבורית רחבה על ועדת חקירה ממלכתית. זה מה שהמדינה צריכה, זה מה שהציבור דורש וזה מה שיהיה. הסירוב שלהם לחקור את כישלונותיהם מסכן את ביטחון המדינה, מהווה עלבון ובריחה מאחריות מול החיילים והמשפחות שהקריבו כל כך הרבה מאז 7.10". חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) תקף בחריפות ומסר כי "החוק הישראלי מכיר רק סוג אחד של ועדת חקירה. כל ועדה אחרת שתוקם על-ידי ממשלת ההפקרה והטבח לא תהיה ועדת חקירה, אלא ועדת טיוח והסתרה. נתניהו ושותפיו לאסון ולמחדל יורקים בפרצופן של המשפחות השכולות, החיילים הפצועים והקהילות שנטבחו". לדבריו, על האופוזיציה "להכריז שלא תשתף פעולה עם הקמת ועדת טיוח במסווה השקרי של הסכמה רחבה". יו"ר רשימת ישר, גדי איזנקוט, הצטרף לביקורת ואמר כי "ממשלת 7 באוקטובר, שראשיה הם היחידים שמסרבים לקחת אחריות על הגרוע באסונות ישראל ולא ראויים לשמש באף תפקיד הנהגה - מקימים את ועדת הטיוח והקומבינה. ברור שהכל נובע מפחד והיסטריה מתוצאותיה של חקירה אמיתית ובלתי תלויה. הקמת ועדת חקירה ממלכתית על-פי החוק - צעד ראשון לריפוי ותיקון שאנחנו נבצע".