על-רקע זה, המסמך מזהיר כי היעדר מעורבות מקצועית בהליך המינוי, בצירוף אפשרות פיטורין הנתונה בידי הממשלה והקואליציה, עלולים להוביל לתלות של התובע הכללי בדרג הפוליטי ולפגיעה ממשית בעצמאות שיקול הדעת שלו. התובע, כך נטען, צפוי לדעת שמשרתו תלויה במידה רבה באמון הממשלה, ולא רק באיכות שיקול הדעת המקצועי. חוות דעת שאינן מחייבות: ממשלה תקבע לעצמה את גבולות הדין אחד המוקדים החדים ביותר בביקורת נוגע למעמדן של חוות הדעת המשפטיות. בניגוד למצב הקיים, שבו חוות דעת היועמ"ש מחייבת את רשויות השלטון כל עוד לא נפסלה בבית המשפט, ההצעה קובעת כי חוות הדעת תהיה המלצה בלבד. הממשלה רשאית להתעלם ממנה או לבחור פרשנות משפטית אחרת, לרבות באמצעות יועצים חיצוניים. לפי מסמך ההכנה, ביטול המעמד המחייב מוביל לתוצאה שבה הממשלה היא זו שקובעת את "גבולות הגזרה" המשפטיים של עצמה, במקום גורם משפטי עצמאי. הביקורת הפנימית, המתקיימת כיום בתוך הרשות המבצעת ומקטינה את הצורך בהכרעות שיפוטיות, נחלשת עד כדי היעלמות. המסמך מתריע כי כך הופך בית המשפט לערכאה מרסנת כמעט יחידה, במקום חלק ממערך רחב של בלמים ואיזונים. בנוסף מצוין כי היעדר עמדה מחייבת עלול להקשות על הכרעה במחלוקות משפטיות יומיומיות בין משרדי ממשלה, ולהוביל לפגיעה בתפקוד התקין של המערכת המנהלית. מייצג המדינה בערכאות: בין אינטרס ציבורי ללקוח פוליטי נקודת תורפה נוספת שמזהה הייעוץ המשפטי נוגעת לתפקיד מייצג המדינה בערכאות. כיום הייצוג בבתי המשפט נתפס כחלק ממערך ממלכתי, המשקף לא רק את עמדת הממשלה אלא גם את גבולות הדין והאינטרס הציבורי הרחב. תחת ההצעה החדשה, מייצג המדינה פועל בנפרד מן היועץ המשפטי ומן התביעה, וניתן להחליפו או לשנות את קו הייצוג אם אינו תואם את רצון הדרג הפוליטי. המסמך קובע כי שילוב זה - מינוי ופיטורין הנתונים בידי הממשלה, יחד עם ביטול המחייבות של חוות הדעת - הופך את היחסים בין הממשלה לבין היועץ והמייצג ליחסים הדומים ליחסי לקוח ועורך דין פרטי. התוצאה, לשיטת כותבי המסמך, היא החלשה של התפיסה שלפיה היועץ והמייצג מחויבים לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, והתחזקות התפיסה שמעמידה במרכז את רצון הממשלה בלבד. 9 הצעות, מודלים שונים - אך ביקורת ממוקדת על ההצעה המרכזית לצד הצעת רוטמן, מונחות על שולחן הוועדה שמונה הצעות נוספות, חלקן מתונות יותר. יש הצעות המבקשות לפצל את התפקיד לשניים בלבד - יועץ ותובע - ואחרות ממקדות את השינוי בהעברת הסמכות להחלטות פליליות הנוגעות לנבחרי ציבור. מסמך ההכנה מזכיר את הצעות אלה, אך מסמן באופן ברור את ההצעה המרכזית ככזו שעיקרי הקשיים מתנקזים אליה, הן בשל היקף הפיצול המוסדי והן בשל שינויי המינוי, הפיטורין ומעמד חוות הדעת. בסיכומו של המסמך כותב הייעוץ המשפטי לוועדה כי ההצעה המובילה אינה בגדר תיקון נקודתי של מנגנונים קיימים, אלא שינוי משטרי בעל השלכות רחבות על עצמאות מוסדות האכיפה, על אחידות הדין ועל מערך האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון. הכנסת, כך משתמע מן הניתוח, מתבקשת להכריע לא רק בשאלת חלוקת העבודה בין בעלי תפקידים משפטיים, אלא בשאלה עקרונית: האם מוסד הייעוץ המשפטי ימשיך לשמש כגורם ממלכתי עצמאי, או שמא יהפוך לגוף הנותן שירות משפטי לממשלה בדגם הקרוב לייצוג פרטי. דברי רוטמן: פסיקת בג"ץ כהצדקה לחקיקה ברקע פרסום המסמך והדיון הצפוי בחוק, הגיב ח"כ שמחה רוטמן גם לפסיקת בג"ץ מוקדם יותר היום, שדחתה עמדה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בתיק חקירת פרשת הפצ"רית. בדבריו טען כי שוב הוכח שאין לראות ביועצת "הפרשן המוסמך" הבלעדי של החוק, וכי עמדתה נדחתה אף מפני שניתנה, לשיטתו, תוך ניגוד עניינים אישי ומוסדי. רוטמן טען שהיועצת התעקשה לעסוק בחקירה שבה מתקיים לגביה ניגוד עניינים, סירבה לפסול את עצמה, ניסתה להשפיע על זהות ממלאי המקום, וממשיכה להפעיל לחץ על גורמי החקירה. על-רקע זה ציין כי הדיון בחוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, שיזם, ממחיש את הצורך בעיצוב מחדש של המוסד, והודה ליועצת, בלשונו, על "ההדגמה לנחיצות החוק".