שר המשפטים, יריב לוין, עומד על הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. לוין מבקש מבג"ץ (17.11.25) לבטל את הצווים המונעים את ההדחה, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על עצם הוצאתם - דהיינו על שופטי בית המשפט העליון. לדבריו, עצם הוצאת הצווים מלמדת על עומק השבר בו מצויה מערכת המשפט ועל הצורך בתיקון יסודי שלה. לוין והשר עמיחי שיקלי (שעמד בראש ועדת השרים שהמליצה על ההדחה) אומרים בשם הממשלה, כי העותרים ובג"ץ מבקשים לכפות על הממשלה - בניגוד לחוק ולעקרונות הדמוקרטיה - יועצת הפועלת נגדה ובכך להביא לשיתוק משפטי של המדינה ואזרחיה. לדבריהם, טענות העותרים שקריות והם מבקשים לקבוע תקדים עולמי לפיו מיארה תהיה חסינה מפני פיטורים, למרות שהיא מסכלת שוב ושוב את סמכות הממשלה ורצון הבוחר. עוד הם טוענים, כי הצווים מנוגדים לכלל לפיו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" ולפסיקתו של בג"ץ עצמו, ההופך בשנים האחרונות הלכות קודמות שלו. הממשלה כבר סטתה בעבר מהמלצות ועדת שמגר בנוגע ליועץ המשפטי, ולכן הצווים מהווים סטנדרט כפול המוחל עליה ועל מיארה. משמעותם היא ביטול ריבונות העם והכפפתו לשלטון מערכת המשפט, הם מנוגדים לטובת הציבור ואוסרים על הממשלה לתקן את הטעויות של ועדת שמגר שהובילו לכישלון המוחלט ביחסי הממשלה ומיארה. לוין ושיקלי שבים וטוענים, כי הפרקליטות מייצגת בתהליך את מיארה במקום את הממשלה, וכך זו נותרה ללא ייצוג [מיארה התירה להם ליטול ייצוג נפרד והם לא עשו זאת - א.ל]. יש לאפשר לממשלה למנות למיארה ממלא-מקום, אשר יכהן בפועל כיועץ המשפטי שלה ולא של האופוזיציה וארגוני השמאל [לא ניתן כיום למנות יועץ משפטי שכן ועדת גרוניס סיימה את כהונתה ולא מונו לה מחליפים - א.ל]. לדברי לוין ושיקלי, קיימת עילה ברורה לסיום כהונתה של מיארה, שכן יחסי העבודה בינה לבין הממשלה הם חסרי תקנה, והיא פועלת בניגוד עניינים בהתנגדותה לחוק לפיצול סמכויות היועץ המשפטי. עוד הם טוענים, כי בג"ץ הוציא את הצווים ללא כל מקור חוקי, וקבלת העתירות משמעותה שינוי שיטת הממשל ויצירת משטר אנטי-דמוקרטי.