נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר (17.11.25) כי בכוונת ממשלו למכור מטוסי קרב מתקדמים מסוג אף-35 לסעודיה. בדברים שמסר לכתבים בלשכה הסגלגלה, נשאל טראמפ האם ארה"ב תמכור את המטוסים ואמר: "We’ll be selling F-35s", ובכך הבהיר כי וושינגטון מתכוונת להתקדם לעסקת נשק רגישה ובעלת משמעויות אזוריות רחבות. עד היום, ישראל הייתה המדינה היחידה באזור שמפעילה אף-35, כחלק ממחויבותה של וושינגטון לשמור על היתרון הצבאי האיכותי שלה. אם העסקה עם סעודיה תצא לפועל, היא תהפוך למדינה השנייה בלבד במזרח התיכון שמקבלת גישה למטוס החמקן, וללקוח הערבי המרכזי הראשון של הדגם. לפי דיווחים בארה"ב, סעודיה שואפת לרכוש עד כ-48 מטוסים במסגרת עסקה בהיקף של מיליארדי דולרים, שכבר עברה בחינה ראשונית בפנטגון. הקשר המדיני: נירמול ובלימת אירן המהלך משתלב בחתירת הבית הלבן להעמקת הברית עם סעודיה ולגיבוש חזית אזורית מול אירן. פרשנים מדיניים מציינים כי העסקה עשויה להשתלב בחבילת הסכמות רחבה יותר, הכוללת גם הבטחות אמריקניות להגנה על הממלכה וגם חידוש המאמץ לקידום נירמול בין ישראל לסעודיה. לפי דיווחים, בישראל הובהר לאמריקנים כי יש להצמיד את המכירה לצעדים סעודיים ממשיים בכיוון זה, וכי כל פגיעה ביתרון האיכותי תידרש לקיזוז באמצעות חיזוק נוסף של צה"ל באמצעים מתקדמים וערבויות ביטחוניות ארוכות טווח. דאגות ביטחוניות: סין והדלפת טכנולוגיה במערכת הביטחון האמריקנית נרשמת דאגה משותפת גם לישראל וגם לפקידים בפנטגון: החשש שטכנולוגיית החמקן המתקדמת של אף-35 תזלוג לידי סין. בעבר הייתה זו אחת הסיבות לעיכוב מכירת המטוס לאיחוד האמירויות, ובממסד הביטחוני מזהירים כי הקשרים ההדוקים של סעודיה עם בייג'ין מחייבים הסדרי הגנה מיוחדים, פיקוח הדוק ותיחום חמור של גישה למערכות המתקדמות. בירושלים שומרים בשלב זה על שתיקה רשמית, אך גורמי ביטחון ופוליטיקאים צפויים לעקוב בקפדנות אחרי פרטי ההבנות בין טראמפ ליורש העצר. עיקר הדרישה הישראלית יהיה לעגן בכתב שהמכירה אינה פוגעת ביכולתו של חיל-האוויר לשמור על עליונותו, באמצעות שדרוגים נוספים לישראל ומנגנוני תיאום והגבלה על הצבת המטוסים ויכולותיהם המבצעיות מול ישראל. ברקע הביקורת הגוברת בקונגרס על עסקות נשק למדינות מוסלמיות, אין ודאות שהעסקה תאושר מהר, אך דברי טראמפ מסמנים בבירור את כוונת הממשל לקדם אותה. דבריו של טראמפ על מכירת מטוסי אף-35 לסעודיה מציבים נדבך חדש במפת הבריתות האזורית: חיזוק הקשר הביטחוני בין וושינגטון לריאד, לצד אתגר ממשי למדיניות רבת-שנים של שמירת יתרון איכותי לישראל. השאלה כעת היא באילו תנאים תתקדם העסקה - והאם היא תהפוך למנוף להסדרים מדיניים חדשים, או למוקד נוסף של מחלוקת בין הממשל האמריקני, הקונגרס וירושלים.