פקידי האיחוד האירופי הקדישו חודשים לתוכנית לנצל את הכספים המוקפאים של רוסיה, בסך 140 מיליארד אירו, כדי להעניק לאוקראינה הלוואה למימון המשך המלחמה. התוכנית אמורה הייתה להתקדם במפגש האיחוד בחודש שעבר, אך ברגע האחרון בלגיה בלמה אותה במפתיע, מזכיר ניו-יורק טיימס. פקידים בלגים אמרו, כי הם חוששים שארצם תסתבך אם רוסיה תגיש תביעה או תדרוש את הכסף בחזרה. כדי להקטין את הסיכון, הם מבקשים שמדינות אחרות יתחייבו רשמית להשתתף בנטל באמצעות ערבויות. בלגיה גם ביקשה מהנציבות האירופית לבדוק חלופות להשגת הכסף עבור אוקראינה. הנציבות הציגה חלופות אלה במכתב שנשלח למדינות החברות ונחשף בטיימס. אפשרות אחת היא שהאיחוד ינפיק אג"ח משותפות, ואחרת – שמדינות חברות יתנו לקייב מענקים. אך בשתי ההצעות יש בעיות: גיוס אג"ח יהיה יקר, ומענקים יכבידו על המדינות השקועות ממילא בחובות. לאור זאת, קובעי מדיניות, דיפלומטים ומומחים בבריסל בטוחים שבסופו של דבר ייעשה שימוש בכספים המוקפאים – ולו רק בהעדר חלופה, וכאשר ברור שאין מצב בו אוקראינה לא תקבל סיוע. נשיאת הנציבות, אורסולה פון-דר-ליין, אמרה זאת במפורש בשבוע שעבר. לשימוש בכספים המוקפאים יש יתרונות: האיחוד יוכל להעניק לאוקראינה הלוואה ללא ריבית, אותה יהיה עליה לפרוע רק אם רוסיה תשלם לה פיצויים. הזרמת כספים ניכרת זו תבהיר לקרמלין, שלקייב יש די כספים כדי לנהל את המלחמה עד סיומה. ואילו כל חלופה אחרת גם תהיה קטנה יותר מבחינה כספית, ותגרום לוולדימיר פוטין לחשוב שהזמן פועל לטובתו. עם זאת, כמה ממדינות האיחוד אינן נלהבות להעניק לבלגיה את הבטוחות שהיא מבקשת. רוסיה איימה בשבוע שעבר לצאת נגד בלגיה אם ייעשה שימוש בנכסיה המוקפאים, למרות שלשיטת האיחוד – מתן הכספים בהלוואה אינו שקול להפקעתם. הזמן למצוא פתרון הולך ואוזל. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה, כי אוקראינה תסבול מגרעון תקציבי של 65 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. פקידי האיחוד מעריכים שהיא תזדקק להזרקת מזומנים במארס או באפריל 2026, אך לא ברור האם ניתן יהיה להגיע להסכמה לפני הפסגה הבאה של האיחוד ב-18 בדצמבר. אם לא, האיחוד יצטרך למצוא באביב הבא פתרונות למימון ביניים. העניינים הסתבכו עוד יותר בשל הפוליטיקה הפנימית של בלגיה, מסביר הטיימס. ממשלתו של בארט דה-וובר מתקשה מזה חודשים להעביר תקציב, והקואליציה עלולה ליפול אם לא יושג הסכם עד סוף דצמבר. באיחוד יש המקווים כי תמריץ חיצוני תקדם את התוכנית. נורבגיה, שאינה חברה בו אך קשורה אליו מבחינה כלכלית, יצאה נשכרת מן המלחמה כאשר מחירי הנפט עלו. לאור זאת טענו שני כלכלנים מקומיים, כי ארצם צריכה לערוב לתוכנית ההלוואה. מחוקקים באוסלו פתוחים לרעיון, אך שר האוצר (ולשעבר מזכיר נאט"ו), ינס סטולטנברג, הבהיר שהיא לא תתן לבדה את הערבויות. בשבועות הקרובים יתנהל מו"מ מואץ להשלמת התוכנית, מתוך הכרה בסיכונים אם הדבר לא ייעשה.