בהצהרה המשותפת בחדר הסגלגל החמיא טראמפ לבן סלמאן גם בסוגיות הרגישות ביותר. "אני גאה בו מאוד על הרבה דברים, גם על זכויות האדם. הוא המלך העתידי. אני גם אוהב מאוד את אביך המלך" אמר טראמפ, כשהוא מציין את הנסיך כמי שמוביל רפורמות בממלכה. פרטים מוחשיים על השיפור בזכויות האדם לא נמסרו, אך המסר הפוליטי היה ברור: וושינגטון מוכנה להעניק לנסיך לגיטימציה מחודשת גם בגזרה הזו. בהמשך עבר הנשיא לכסף הגדול. "אני מודה לך כי הסכמת להשקיע 600 מיליארד דולר בארצות הברית, ובגלל שאתה חבר טוב אולי תעלה לטריליון", אמר טראמפ, תוך שהוא מדגיש כי סעודיה תשקיע במפעלים, בוול סטריט ובתשתיות נוספות. בן סלמאן השיב לו: "תודה אדוני הנשיא, חיינו יחד תקופה ארוכה אבל היום זה יום היסטורי", והודיע כי אכן יסכים להעלות את היקף ההשקעות עד טריליון דולר. גורם בכיר בממשל האמריקני אמר כי צפויה הכרזה על השקעה סעודית של מיליארדי דולרים בתשתיות הבינה המלאכותית של ארצות הברית, לצד הרחבת שיתוף הפעולה בתחום אנרגיית הגרעין האזרחית. גורם אמריקני נוסף העריך כי ההשקעות שעליהן ידווחו הצדדים יגיעו להיקף של כ-600 מיליארד דולר – סכום שסעודיה כבר הבטיחה להשקיע במהלך ביקורו של טראמפ במזרח התיכון בחודש מאי, וכעת צפויה ההכרזה על מימוש ההתחייבות והגדלתה.

טראמפ התייחס גם לעסקת מטוסי האף-35. "סעודיה היא בעלת ברית נהדרת וגם ישראל. אנחנו בדיוק בודקים את העסקה, אבל אני חושב שלסעודיה מגיע את הטוב ביותר", אמר. בכך אותת הנשיא כי וושינגטון מתקדמת לעבר מכירת מטוס הקרב החמקן המתקדם לסעודיה - צעד בעל השלכות ישירות על מאזן הכוחות האזורי ועל יתרונה האיכותי של ישראל. הנשיא נשאל האם ישראל התנתה את מכירת מטוסי האף-35 לסעודיה בנורמליזציה, השיב טראמפ כי "ישראל תהיה שמחה, ישראל מודעת". ניסוח זה מותיר מקום לפרשנות, אך מרמז כי נושא המכירה המתקדמת סוכם לכל הפחות ברמת העיקרון גם מול ירושלים, ללא פירוט פומבי של המחירים והאיזונים הנדרשים. בגזרת סוריה הציג טראמפ קו חד. לדבריו, חלה התקדמות במו"מ בין ישראל לסוריה, והוא עצמו קיבל פניות ישירות ממנהיגים באזור. "גם הם וגם הישראלים יהיו מרוצים", אמר. "נסיך הכתר התקשר אליי ורצה לשמוע על ההתקדמות ביחס לביטול העיצומים על סוריה. יש לה מנהיג חזק. נשיא טורקיה גם התקשר אליי ואמר כי בלי המהלך סוריה לא תתקדם, אז ביטלתי את העיצומים". הדברים משקפים מדיניות אמריקנית חדשה כלפי המשטר בדמשק, הנשען בין היתר על שיתוף פעולה אזורי ועל תיאום מול ריאד ואנקרה. גם אירן לא נותרה בחוץ. טראמפ ציין כי "חלה התקדמות מול אירן", טען שהאירנים "רוצים לעשות עסקה", והוסיף: "אני לגמרי פתוח ביחס לזה. אנחנו מדברים איתם, התחלנו בתהליך". בכך נרמז כי לצד מקסימום לחץ, הממשל הנוכחי שומר פתח לחזרה למו"מ או להסדר חדש, תוך שימוש בקלפי העיצומים וההקלות האפשריות. לפי גורמים שונים המעורים בנושא, סעודיה מעוניינת שהדיונים על אנרגיית גרעין אזרחית יובילו להבנות בדבר יכולת העשרה אזרחית בשטחה, בצירוף פיקוח אמריקני הדוק. נושא זה עמד בעבר על סדר היום גם מול ישראל, כחלק מהדיונים על "גזרי נורמליזציה" במערכת יחסי ישראל–סעודיה, ובמערכת הביטחון בישראל כבר הוכנה לפני כשנתיים עבודת מטה על המשמעויות האפשריות של גרעין אזרחי סעודי ומכירת נשק מתקדם למדינה. עוד לפי דיווחים, סעודיה מבקשת גם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני מעמיק, בדומה לזה שנחתם עם קטר – כזה שעל פיו תקיפה על אדמת סעודיה תיחשב כתקיפה על אדמה אמריקנית. הרקע לכך ברור: בתקופת כהונת טראמפ הראשונה הותקפו מתקני ארמקו הסעודיים בידי אירן, והתחושה במפרץ הייתה שהתגובה האמריקנית חלשה מדי.

בן סלמאן עצמו סימן את הכיוון האזורי. "אנחנו רוצים יחסים טובים עם כל המדינות, אנחנו רוצים להיות חלק מהסכמי אברהם, אבל גם לוודא שיש דרך בטוחה לפתרון שתי המדינות", אמר. לדבריו, "יש לנו תחושה טובה על הסכמי אברהם. אנחנו רוצים שלום לישראלים, לפלשתינים, רוצים שיחיו בדו-קיום באזור ויגיעו ליום הזה". בכך הותיר יורש העצר את הדלת פתוחה לנורמליזציה – אך הציב תנאי ברור: התקדמות לקראת הסדר מדיני ישראלי-פלשתיני. האירוע כולו מהווה איתות ברור לכך שארצות הברית מעניקה לסעודיה מעמד של שותפה אסטרטגית מרכזית: השקעות עתק, שיתוף פעולה בבינה מלאכותית ובאנרגיית גרעין אזרחית, והתקדמות לעסקות נשק מן המתקדמות בעולם. מצד אחד מדובר במהלך כלכלי וביטחוני רחב היקף; מצד שני, שינוי פוליטי וסמלי שמנסה לשקם את יחסי וושינגטון–ריאד לאחר שנות מתיחות קשה סביב רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י ופגיעות בזכויות אדם. לישראל המהלך מציב סט של שאלות קונקרטיות: כיצד יתואם שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית, סעודיה וישראל בתקופה הקרובה; האם מכירת מטוסי אף-35 לסעודיה תשפיע על יתרונה האיכותי של ישראל באזור; ועד כמה הסכמות כלכליות-ביטחוניות בין וושינגטון לריאד יקצרו את הדרך לנורמליזציה רשמית, או דווקא יאפשרו לסעודיה למנף את כוחה כדי לדרוש מחיר מדיני גבוה יותר מישראל. המטס בשמי וושינגטון, הסוסים הדוהרים והחצוצרות מעניקים לביקור חזות חגיגית ונוצצת, אך מאחורי המופע עומדים אינטרסים עמוקים: ביטחוניים, כלכליים וגיאופוליטיים. ביקורו של בן סלמאן מדגיש עד כמה המפה האזורית נמצאת בתנועה. האם מדובר בתחילתו של פרק חדש ביחסי ריאד–וושינגטון ובמערכת היחסים המשולשת עם ישראל, או בעיקר בהצהרה טקסית - עוד מוקדם לקבוע.