תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ (19.11.25), לקיים דיון נוסף בנושא ליווי החקירה בפרשת שדה תימן. משמר הדמוקרטיה הגישה את העתירה נגד מהלכיו של השר יריב לוין אשר התקבלה ברובה בתחילת השבוע, אך טוענת שבפסק הדין נקבעו הלכות קשות המצדיקות דיון נוסף בהרכב מורחב. השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ קבעו, כי מאחר שהיועצת המשפטית גלי מיארה עשויה להימצא בניגוד עניינים - הרי שבנסיבות החריגות של הפרשה הנוכחית יכול לוין להעביר את ליווי החקירה לגורם אחר. הם פסלו את מינויו לתפקיד של נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, וקבעו שורה של תנאים בהם צריך לעמוד מי שימונה. לוין הודיע אמש על כוונתו למנות את השופט בדימוס יוסף בן-חמו. משמר הדמוקרטיה טוענת, כי בפסק הדין נקבעו "הלכות חסרות תקדים הפוגעות באופן ממשי בשלטון החוק, מחלישות באופן חמור את מעמדן של רשויות האכיפה דווקא בשעה שהן ניצבות מול מסע שיטתי לשחיקת מעמדן, ומספקת רוח גבית לאותם גורמים שלטוניים הקוראים בגלוי 'לחקור את החוקרים' במטרה להסיר מעליהם כל מגבלה על הכוח". לטענת התנועה, מדובר בשתי הלכות חדשות וקשות. האחת: מתן הסמכות ללוין להתערב בחקירה פלילית, בניגוד לעקרון היסוד של עצמאות התביעה והעדר התערבות פוליטית בעבודתה. השנייה: הקביעה לפיה כל מערכי הייעוץ המשפטי והפרקליטות מנועים מללוות חקירה, רק בשל זיקת עבודה ויחסי כפיפות עם מי שעשויים להידרש להעיד במסגרתן. התנועה מזהירה, כי בעקבות פסיקה זו יוכל לוין להפקיע מהייעוץ המשפטי והפרקליטות את סמכויותיהם בחקירות קונקרטיות, בכל מקרה שקיים סיכוי כלשהו שראשיהם יוזמנו למסור עדות. לטענתם, זהו פתח נרחב להתערבות פוליטית בחקירה פרטנית והמגבלות שקבע בג"ץ אינן פותרות זאת. זהו חלק מתוכניתו של לוין להדיח את מיארה, לרסק את מוסד היועץ המשפטי ולהחליש את שלטון החוק בכללותו - היא מוסיפה. דיון נוסף הוא הליך חריג השמור למקרים של קביעת הלכה חדשה ומוקשית, והוא חריג עוד יותר כאשר מדובר בפסק דין שניתן פה אחד. ההחלטה מצויה בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. התנועה מבקשת גם צו ביניים שיעכב את מימוש הסמכות שהעניק בג"ץ ללוין. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יובל יועז, רון ברקת, אהוד שפק ואיילה הוניגמן.