ועדת החוקה של הכנסת המשיכה (יום ד', 19.11.25) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק "כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה-2024", ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ
שמחה רוטמן וח"כ
יוליה מלינובסקי. ההצעה כוללת הקמת בית דין מיוחד לשיפוט נאשמים בעבירות השמדת עם, מינוי 15 שופטים, והסמכתו לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים במשפט הפלילי. שר המשפטים יוסמך לקבוע הוראות לעניין זה בתקנות.
בנוסף, מוצע להקים צוות היגוי שיגבש את מדיניות התביעה, בו יהיו חברים נציגי שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. עוד נקבע תיקון לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (חוק הלב"חים), כך שהרמטכ"ל יוכל להוציא צו כליאה נגד מי שיש יסוד סביר להניח כי השתתף באירועי 7 באוקטובר.
מחלוקת על הערכאה המשפטית
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, ציין: "שאלת המפתח היא האם הדיון בתיקים ייעשה בבתי משפט צבאיים או אזרחיים. יש לשקול יתרונות וחסרונות של כל ערכאה, לרבות שאלות לגיטימציה, מינויים, ייצוג נאשמים והיבטים לוגיסטיים."
עו"ד מוריס הירש הוסיף: "בית המשפט הצבאיים בעבר פעלו לפי סדרי הדין האזרחיים, ההבדל היה מינוי השופטים והתובעים. במערכת האזרחית לא היו עבירות מתאימות למאבק בטרור."
עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים הסבירה את ההיסטוריה המשפטית: "תקנות ההגנה לשעת חירום חלות במקביל למערכת האזרחית. ביהמ"ש הצבאי בלוד נסגר ב-2000, אך סמכות להקמתו נותרה. אם יוקם מחדש, יוכל לדון רק בעבירות לפי התקנות, ולא בעבירות רצח או חוק המאבק בטרור."
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן אמר: "אפשר להקים בי"ד מיוחד אזרחי או צבאי. השאלה היא אם השופטים והתובעים ילבשו מדים ומה ההשלכות לכך ביחס לתפיסת העולם על שפיטת אויבים."
ח"כ מלינובסקי הציעה מודל משולב: "אני רוצה מערכת היברידית - לוקחים את הקיים ומלבישים עליו מה שחסר."
עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט התריעה: "מדובר באירוע חסר תקדים בהיקפו. אם ההליכים ינוהלו במערכת האזרחית, נידרש להיערכות משמעותית בכוח אדם, תשתיות, טכנולוגיה ואבטחה."
רוטמן קרא למועצה לביטחון לאומי להיכנס לתמונה: "צריך לבחון השלכות בינ"ל של הקמת טריבונל צבאי או אזרחי, כולל סוגיית עונש המוות והיחסים עם העולם."
הדיון הבא יתקיים בשבועיים הקרובים, והוועדה דרשה ממשרדי הממשלה להציג חלופות והערכות לוגיסטיות.