מרים פיירברג-איכר, מראשי הערים הבולטים בארץ בעשורים האחרונים, הלכה הבוקר (21.11.25) לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. בת 74 הייתה במותה. היא הותירה חותם עמוק על נתניה ועל השלטון המקומי כולו. פיירברג, שנולדה בעכו ועברה לנתניה בילדותה, בנתה לאורך השנים מסלול מקצועי וציבורי שייחד אותה כראש עיר המשלבת ניסיון מקצועי רחב בניהול שירותים חברתיים עם חזון תכנוני מובהק. בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית ותואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר־אילן, אותו סיימה בהצטיינות, החלה את דרכה בעירייה כעובדת סוציאלית ובהמשך כמנהלת האגף לשירותים חברתיים. בשנים 1993-1988 כיהנה כראש מינהל חינוך, רווחה ובריאות בעירייה, זכתה בפרסי ניהול והצטיינות, והובילה שינויי מדיניות בנושאי חינוך ורווחה. בשנת 1993 נבחרה למועצת העיר מטעם הליכוד, ומונתה לממונה על התרבות, החינוך והחברה. עלייתה לראשות העיר וביסוס שלטונה בנובמבר 1998 נבחרה לראשונה לראשות עיריית נתניה, לאחר כהונה קצרה של ורד סוויד כממלאת-מקום. תקופת כהונתה הראשונה התאפיינה במשבר כלכלי עמוק בעיר ומתקפת טרור קשה שחוותה נתניה. היא יזמה תוכנית הבראה מקיפה בשיתוף משרד הפנים, חתמה על הסכמי פיתוח, עודדה מפעלים ועסקים לעבור לעיר והובילה מהלכי תכנון רחבי־היקף. לאורך חמש כהונות רצופות, פיירברג הפכה לאחת הדמויות הוותיקות ביותר בשלטון המקומי בישראל. בתקופתה נבנו שכונות חדשות ובהן קריית השרון, גלי הים ועיר ימים; הוקמו טיילות חדשות ומעלית חוף ייחודית; התרחבה פעילות המסחר והתעשיה בעיר; והושלמו מהלכים משמעותיים בתחום התשתיות. עשייה לצד ביקורת ציבורית לצד המהלכים הגדולים, ספגה פיירברג ביקורת על טיפול בנושאי חינוך, רווחה וניקיון העיר, ועל העדפת אזורי פיתוח חדשים על פני מרכז נתניה. בשנים הראשונות לכהונתה התמודדה חזיתית עם ארגוני פשיעה בעיר ואף ניהלה עימותים פומביים עם עבריינים מוכרים. פרשות חקירה פליליות ליוו חלק מתקופת כהונתה. לאחר שנים של בדיקות והליכים, הודיעה הפרקליטות ביוני 2019 על סגירת התיק נגדה מחוסר ראיות. בהמשך נחשפו סוגיות נוספות במיזמי בנייה בעיר, שחלקן עוררו מחלוקת ציבורית, אך לא הבשילו להליכים פליליים נגדה. רבים מתושבי העיר ראו בכך רדיפה אישית. תפקידי ציבור והשפעה ארצית מלבד כהונתה כראש העירייה, כיהנה כיו"ר ועדת ערי החוף במרכז השלטון המקומי, כנציגת הרשויות המקומיות בוועדות תכנון ארציות ובגופים ציבוריים רבים; השתתפה בצוותים ממלכתיים; ובשנים האחרונות הייתה שותפה ביוזמות חברתיות ובמהלכים בתחומי דת, תכנון וחינוך. במרס 2025 נקרא האצטדיון העירוני המרכזי על שמה - "אצטדיון מרים". מותה של מרים פיירברג מסיים פרק של יותר מחצי יובל שבו עיצבה את דמותה של נתניה כעיר חוף מרכזית, עם שכונות חדשות, רצועת חוף מחודשת ופיתוח עסקי משמעותי. בעיני תומכיה הייתה דמות איתנה, בעלת חזון וחוסן ניהולי; בעיני מבקריה - מנהיגה שעיצבה את העיר אך גם עוררה מחלוקות ציבוריות. היא הותירה אחריה בעל, שני ילדים ונכדים.