פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ שהוא ימנה שופט בדימוס של בית המשפט העליון לליווי חקירת פרשת שדה תימן, וזאת במסגרת בקשתה לדיון נוסף בנושא. הבקשה הוגשה אתמול (21.11.25) והיא מצטרפת לבקשה דומה של תנועת משמר הדמוקרטיה. ההחלטה נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שקודם לכן הורה לפרקליטות ולשר יריב לוין להגיב עד מחרתיים על בקשת התנועה. בג"ץ קבע בתחילת השבוע, כי קיימת מניעות מוסדית של הפרקליטות והייעוץ המשפטי מליווי החקירה, לנוכח האפשרות שבכירים בהן - ובראשם היועצת גלי מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן - יידרשו למסור עדות. עוד נפסק, כי בנסיבות חריגות אלו יכול לוין למנות פרקליט מלווה בתנאים שנקבעו בפסק הדין. לוין מינה את השופט המחוזי בדימוס יוסף בן-חמו, מהלך נגדו צפויות עתירות נפרדות. עמית הקפיא שלשום את עבודתו של בן-חמו, בנימוק של שימור המצב הקיים, עד להחלטה אחרת. לטענת הפרקליטות, פסק הדין "כולל הלכות חדשות, קשות ותקדימיות, המתירות הלכה למעשה לראשונה בישראל מעורבות פוליטית בחקירה משטרתית ספציפית, בעודה מתנהלת". היא אומרת כי המניעות המוסדית שקבעו השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ חורגת מן המניעות שקבעה היועצת המשפטית למשרד המשפטים, יעל קוטיק: מיארה והמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אלון אלטמן. על-פי הבקשה, פסק הדין מעניק ללוין "דריסת רגל בחקירה פלילית רגישה בעוד היא מתנהלת, תוך פריצת החיץ שנשמר תמיד במשפטנו בין מערכת אכיפת החוק לבין הדרג הפוליטי. בכך, הן להלכה והן למעשה, הוסגו לאחור הלכות קודמות ותשתיתיות בעניין המעמד החוקתי של עצמאות ההליך הפלילי מפני מעורבות של דרגים פוליטיים". הפרקליטות מזכירה את דבריו של ח"כ משה סעדה, לפיהם מטרת מינוי המלווה היא לחקור באזהרה את מיארה כדי להוביל להדחתה - ולוין לא הכחיש אותם. "עניין לנו, אפוא, בראיות מינהליות רלוונטיות להוכחתם של שיקולים זרים ובחדירתם של שיקולים פוליטיים מובהקים להליך הפעלת סמכותו של השר במקרה דנן - כך, לפני פסק הדין; וכך - אף ביתר שאת, לאחריו". לדעת הפרקליטות, "לאור מעמדו היסודי של עקרון העל בדבר עקרון עצמאות מערכת אכיפת החוק בשיטתנו המשפטית, יש לשנות את ההלכה שנקבעה לפיה שר המשפטים מוסמך להפעיל את סמכותו [למנות מלווה לחקירה ביחס לחקירה פלילית מסוימת וזאת בגדרים שנקבעו בפסק הדין, שכן אלו אינם שומרים דיים על העיקרון האמור". המענה העקרוני לדעתה הוא העברת הליווי לאיסמן, להסמיך תובע בידי מיארה או איסמן, או למנות "לגורם אחר בעל סמכויות תביעה במערכת אכיפת החוק שאיננו מצוי בניגוד עניינים ביחס לחקירה המסוימת". הפרקליטות גם סבורה, כי ניתן למנות רק עובד מדינה קבוע, ולא מי שמקבל אד-הוק מעמד שכזה (כפי שניתן לבן-חמו), שכן אחרת - מדובר ב"יצירת מעקף רחב של הוראות החוק, ופותח פתח שמאפשר לשר למנות תובע כלבבו". היא גם מזהירה מפני הקביעה התקדימית של מניעות מוסדית, שלדבריה עומדת בניגוד להלכה קודמת של בג"ץ, למשל בנוגע למינויו של ראש השב"כ בידי הממשלה למרות שבנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים. בהקשר זה, מבקשת הפרקליטות לאפשר לה לטעון נגד חוות דעתה של קוטיק. הפרקליטות מציינת, כי מיארה לא הייתה מעורבת בגיבוש הבקשה, המוגשת על דעתם של איסמן ושל המשנה ליועצת, גיל לימון. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד רן רוזנברג.