קשה לדעת האם לצחוק או להיבהל. תוכניתו של
דונלד טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה כה תלושה, בלתי מאוזנת ובלתי אפשרית, עד שבעולם שפוי יותר לא הייתה רואה את אור היום ונגנזת מיד עם הדלפתה – סבור אקונומיסט. אבל אלו אינם זמנים רגילים, ובהחלט ייתכן שטראמפ יתעקש שאוקראינה תסכים עד חג ההודיה (יום חמישי הקרוב).
אם
ולדימיר זלנסקי יסרב, ארה"ב עלולה למנוע מארצו גישה למודיעין ומערכות נשק מתקדמות. בסוף השבוע אמר זלנסקי לעמו, כי אוקראינה ניצבת בפני אחד הרגעים הקשים ביותר בתולדותיה. כפי שאמר וולטיר: "אלוקים, שמור עלי מידידי". רוסיה תקבל פרס על הפסקת הפלישה, בדמות כל השטח שכבשה, חזרה לקהילה הבינלאומית והקלה בעיצומים. אוקראינה תקבל הפסקת אש, הזדמנויות עסקיות וערבויות אמריקניות שרוסיה לא תתקוף שוב.
הפרטים מלמדים שאוקראינה תהיה מאוד לא-בטוחה. ערים גדולות על תושביהן יימסרו לרוסיה, כמו גם ביצורים שבנתה בשלוש השנים האחרונות. יהיה עליה לקצץ את צבאה – דרישה שאינה מוצבת בפני רוסיה. על אדמתה לא יוצבו חיילי נאט"ו. פוטין יקבל דחיפה לתקוף שוב, ואת הזמן והכסף כדי לשקם את צבאו על-מנת לאיים על שכנותיו. הוא יודע שארה"ב שמה פס על בעלות בריתה באירופה; יפן ו
קוריאה הדרומית שמות לב; וכך גם טייוואן וסין.
אנשיו של טראמפ טוענים שתרחיש פסימי זה מתעלם מהערבויות הביטחוניות. הן אכן היו הופכות את העסקה לנסבלת אילו היו אמינות, אך הן לא.
ברק אובמה ו
ג'ו ביידן הבהירו שארה"ב לא תצא למלחמה עם רוסיה בגלל אוקראינה; אצל טראמפ לא ברור האם היא תצא למלחמה בגלל נאט"ו. הערבויות המוצעות נתונות לחלוטין לגחמותיו של טראמפ, וללא גיבוי של הקונגרס. הערבות גם מותנית בכך שאוקראינה תשלם תמורת הפעלתה; ההיסטוריה של שכירי חרב מלמדת שאי-אפשר לסמוך עליהם.
העובדה שטראמפ הציב אולטימטום, מלמדת שזוהי עסקה גרועה, מוסיף אקונומיסט; הרי לא היה צריך לכפות אותה אילו הייתה מוצלחת. המסר מטראמפלנד ברור: אוקראינה מפסידה שטח, היא נתונה להתקפות בלתי פוסקות וממשלת זלנסקי מצויה בעיצומה של פרשת שחיתות.
אירופה צריכה להגדיל את הסיוע
אבל טראמפ אינו מתנהג כבעל ברית של אוקראינה. הוא רואה חולשות אלו כהזדמנות שיש לנצל, לא כפגמים שיש לתקן. לאורך המלחמה ארה"ב ואירופה נתנו לאוקראינה מעט מדי ומאוחר מדי. נכון להיום, ארה"ב מקבלת תשלום תמורת הסיוע, בעוד מנהיגי אירופה לא הצליחו להגיע להסכמה על הזרמת כספים רוסיים מוקפאים לאוקראינה וכעת משלמים על כך שלא פעלו.
אוקראינה צריכה לעשות הכל כדי שלא להילחם בטראמפ בנוסף לפוטין. לכן, הדרך הטובה ביותר מבחינת זלנסקי היא להודות לטראמפ על מאמציו ולנהל מו"מ על התוכנית, בתקווה לשפר אותה ושפוטין ידחה אותה. אם השיחות ייגררו, טראמפ יאבד עניין.
זלנסקי גם צריך לצפות ליותר סיוע מאירופה, טוען אקונומיסט. מנהיגי היבשת חייבת לחבור מיד למחוקקים רפובליקנים אוהדים ולהזהיר את טראמפ מפני קידום התוכנית במתכונתה הנוכחית, ולמנוע ממנו להתפרץ על אוקראינה אם המו"מ ייכשל. למרות קשייה הכספיים של אירופה, מנהיגיה צריכים למצוא את הכסף שיאפשר לאוקראינה להמשיך להילחם גם בלי ארה"ב. המחיר יהיה גבוה, אך נמוך מההגנה על נאט"ו אם אוקראינה תיפול. התוכנית מסוכנת לאירופה ומנהיגיה צריכים לרדת מן הגדר; הם כבר בזבזו יותר מדי זמן על אשליות.
אין ספק שזהו רגע מסוכן מאוד. כאשר לטראמפ לא אכפת מהאינטרסים האמריקניים, והוא מונע מהציפייה לרווחים ניכרים לחברות אמריקניות, תיעוב אישי לזלנסקי, אשליות לגבי פוטין ואי הבנה לגבי מהותו של מדינאי – הכל יכול לקרות.