טים קוק נראה כבעיה חיובית למועצת המנהלים של אפל. מאז ירש את סטיב ג'ובס ב-2011, זינקו הכנסותיה מ-108 ל-416 מיליארד דולר בשנה, הרווח התפעולי עלה מ-33 ל-133 מיליארד דולר ושווי השוק – מ-350 מיליארד ל-4 טריליון. אלו הישגים שאיש אינו משתווה אליהם, אך לצידם יש בעיה: כיצד לכל הרוחות מחליפים אדם כזה? קוק עשוי לפרוש בשנה הבאה ולהותיר ליורשו נעליים נוחות – אך ענקיות, מציין אקונומיסט.
אפל אינה חברת הענק היחידה המתכוננת לפרישתו של מי שנחשף לחסר תחליף. דאג מק'מילון, שעמד במשך 12 שנים בראש וולמארט והוביל את הרשת הקמעונאית הגדולה בעולם בהתרחבות גלובלית, מגיפה ומהפכה דיגיטלית, יפרוש בחודש ינואר. וורן באפט יפרוש בסוף השנה מראשות בלקשייר האת'וויי לאחר שישה עשורים. ג'יימי דילון אינו מתבדח כאשר הוא מדבר שיפרוש בחמש השנים הקרובות מראשות ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, הבנק בעל שווי השוק הגבוה בעולם, תפקיד אותו הוא ממלא 20 שנה.
הכהונה הממוצעת של מנכ"ל בחברה במדד סטנדרד אנד פור'ס 500 ירדה מ-11 שנים ב-2021 לשמונה שנים אשתקד, אבל בקרוב לחמישית מן החברות יש מנכ"ל המכהן לפחות עשור. חברות אלו נוטות להצליח יותר מן הממוצע, עם שווי שוק של 59 מיליארד דולר ותשואה של 93% בחמש השנים האחרונות. שיעורים אלו גבוהים (בהתאמה) פי שניים ושלושה מהחציון של 200 החברות בהן המנכ"לים מכהנים שלוש שנים או פחות.
באופן טבעי, יורשיהם של ה"מרתוניסטים" נוטים למעוד. "אני לא רוצה להיות מי שבא בעקבותיו של מנהל אגדי, אלא מי שבא בעקבותיו של מי שבא בעקבותיו", טוענת אמרה ידועה. או אפילו עוד סבב. לג'נרל אלקטריק נדרשו 15 שנים ושני כשלונות למצוא יורש לג'ק וולש, שהוביל אותה 20 שנה (עד 2001). נייק החליפה שני מנהלים מאז פרישתו של מארק פרקר (שניהל אותה בשנים 2020-2006). מוקדם לומר האם קלי אורטברג יוכל להחזיר את בואינג לימיו של המנכ"ל המוצלח האחרון, ג'יימס מק'נרני, שפרש ב-2015.
יורשים אינם צריכים להיות אסון כדי להיות אכזבה, מציין אקונומיסט. 85% מהמנכ"לים שהתמנו בחברות S&P 500 בשנים 2024-2000 באו מתוכן, ו-66% מהם הניבו תשואה נמוכה מקודמיהם. קרוב למחצית ממחליפיהם של ה"מרתוניסטים" רשמו תשואה נמוכה מאשר מדד מניות זה.
כיצד ניתן להקטין את טלטלות הירושה? ראשית, מציע אקונומיסט, יש להתייחס ברצינות לתוכניות הירושה, במקרים רבים קיימות רק על הנייר. החיפוש אחרי המנכ"ל הבא צריך להתחיל ברגע בו המנכ"ל הנכנס מתיישב בלשכתו, כדי לאתר בהקדם את הכוכבים העולים של הדור הבא. שנית, יש לעדכן אותן כל העת, במיוחד בזמנים של שינוי מהיר. למשל: האיש שסומן לפני שלוש שנים אינו בהכרח האדם הנכון כעת, עם עליית הבינה המלאכותית והטלטלות בגלובליזציה.
שלישית, במיוחד בזמנים סוערים כמו היום, על מועצות המנהלים לשקול ברצינות מועמדים חיצוניים, גם אם אינם פופולריים. וולמארט תמיד בחרה את מנהליה מבפנים, ובאפט סימן מזמן את יורשו; נראה שכך תנהג גם אפל. אבל האחרונה צריכה לבחון בדחיפות את תלותה בסין, ליצור אסטרטגיית AI ולמצוא את הדבר הגדול הבא שיחליף את האייפון בן ה-18. קוק הזניח תחומים אלו, ואולי זו הסיבה שבאפט מכר את מניות אפל ורכש מניות אלפאבית. הדירקטורים של אפל צריכים לחפש את התפוח היורש הרחק מן העץ.