הסוקר שלמה פילבר ממכון דיירקט פולס אומר כי הסקרים לפיהם רוב הציבור בעד ועדת חקירה שימנה נשיא העליון מוטים, מאחר שהשאלה מוטה - האם אתה תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית או פוליטית. נתוני סקר חדש שערך מצביעים על רוב ברור - 61 אחוז - להקמת ועדת חקירה בהרכב שהקואליציה והאופוזיציה יסכימו עליו במשותף, לעומת 36 אחוז בלבד שמתנגדים. הפילוח מגלה תמיכה מפתיעה גם בתוך האופוזיציה: 41 אחוז ממצביעי ליברמן, 33 אחוז ממצביעי גנץ ובנט, 30 אחוז מאיזנקוט ו־23 אחוז מלפיד. מנגד, כאשר נשאל הציבור על ועדה שממונה כולה בידי השופט עמית, 59 אחוז התנגדו ורק 39 אחוז תמכו. גם לגבי הרחבת הסמכויות של הוועדה מעבר לדרג הצבאי והמדיני התמונה חדה: 80 אחוז מהמשיבים סבורים שיש לחקור גם את ההנחיות והפסיקות המשפטיות שהגבילו את צה"ל לאורך השנים. התמיכה גבוהה לא רק בקואליציה, אלא גם בקרב מצביעי האופוזיציה - 75 אחוז מליברמן, 70 אחוז מבנט, 67 אחוז מגנץ, 60 אחוז מאיזנקוט ו־58 אחוז מלפיד. בסוגיית הסרבנות, 72 אחוז מהציבור תומכים בחקירת הקריאות להפסקת שירות והתנדבות שנשמעו לפני אירועי הטבח. גם כאן נרשמה תמיכה משמעותית בקרב מצביעי האופוזיציה: 56 אחוז מליברמן, 49 אחוז מבנט, 45 אחוז מאיזנקוט, 39 אחוז מלפיד ו־27 אחוז ממפלגתו של יאיר גולן.

הטון המרכזי שעלה מהבמה היה חריף וחד־משמעי נגד המהלך הממשלתי להקים ועדת חקירה בלתי תלויה לאירועי 7 באוקטובר, שבפועל תוקם בחוק מיוחד ותעוצב בידי ועדת שרים. הדוברים התעקשו שמדובר ב"ועדת טיוח פוליטית", ואף קראו בריש גלי להחרים הופעה בפניה. רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית שנפל בקרב בנחל עוז, אמר כי "ב־7 באוקטובר המדינה נטשה את אזרחיה. זה לא כשל וזו לא טעות, זה רק מחדל. כל עוד האמת מוסתרת הרצח נמשך והלב מדמם. לא נסכים ולא נשתף פעולה עם ועדת חקירה פוליטית מגוחכת, עלובה ולא לגיטימית. ועדת קומבינה שאין לה תוקף. הרימו את השלטים, הרימו את הראש, מגיעה לנו מדינה שלא תנטוש אותנו. המאבק נמשך ואנחנו ננצח". נגה ויעלה ברעם, אחיותיו של סמ"ר נטע ברעם שנפל במוצב נחל עוז, הזכירו מהבמה את לשון החוק באשר לוועדת חקירה והטיחו בקהל שאלה מכוונת: "האם אירועי שבעה באוקטובר הם לא עניינים בעלי חשיבות ציבורית חיונית? האם מותם של אלפי חיילים ואזרחים זה לא עניין בעל חשיבות שדורש חקירה?". הן חיזקו את המסר כי בעיניהן הממשלה מתחמקת מאחריות ואינה ראויה להיות מעורבת כלל בהרכב הגוף שיחקור אותה. אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה בנחל עוז, ניסח את אחד המסרים החריפים ביותר על הבמה: "אנחנו לא מכירים בוועדת השרים, שהם מראשוני הנחקרים בוועדת החקירה. אנחנו לא מכירים בוועדה הפיקטיבית שנתניהו רוצה להקים. אנחנו לא נסכים לקבל אף מסקנה של ועדת טיוח פוליטית. מבחינתנו, כל ועדה שאינה ממלכתית היא הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית, על שלטון החוק הישראלי, על המשפחות השכולות ועל אזרחי מדינת ישראל".

יזהר שי, ששכל את בנו ב־7 באוקטובר, תקף בחריפות את החלטת הממשלה למנות ועדת שרים שתעצב את המתווה לוועדה החדשה. לדבריו, "תשעה שרים ושרות בממשלת המחדל והאסון נקראו השבוע למשימה הבזויה של הכשרת השרץ שנקרא 'ועדת חקירה מיוחדת'. משימתם היא לוודא שהאמת לא תיחקר ולעולם לא תצא לאור". שי קרא לכל מי שיזומן להעיד בוועדה שלא להתייצב: "אני קורא מכאן לכל מי שייקרא להעיד בוועדת הקלון והטיוח, לסרב להופיע בפניה. אל תתייצבו בפני ועדה שאות קלון מתנוסס מעליה ודם הנופלים והנרצחים מרוח על-ידי מקימיה. לא נקמה אנחנו מחפשים, אלא צדק". שי קורא למעשה לציבור נושאי המשרה, קציני צה"ל ובכירים בשירות הציבורי שלא לשתף פעולה עם גוף חקירה שהוקם בסמכות הממשלה. שורדת הנובה טלי בינר תיארה כיצד מאז אותו בוקר היא חיה "זיכרונות, פחדים אינסופיים ובעיקר כעס". היא האשימה את השלטון בהיעדר תשובות ובבריחה מאחריות: "אני כבר שנתיים שבויה של שקרים. כולנו שבויים. האם היה ישראלי אחד שלא תהה לעצמו באותו בוקר 'איך דבר כזה קורה?'. רגע לפני שתהיה פה טעות שתהרוס את המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה, אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית. לא כנקמה, אלא כאחריות. אנחנו לא מבקשים טובה. אנחנו דורשים את החובה של המדינה להסתכל לעצמה בעיניים ולהגיד פה טעינו, פה נכשלנו. אנחנו לא אויב וזו לא פוליטיקה. אל תגידו שזו מלחמת אזרחים".

העצרת התקיימה ברקע החלטת הממשלה מהימים האחרונים להקים "ועדת חקירה בלתי תלויה" שתבחן את אירועי 7 באוקטובר, אך לא כוועדת חקירה ממלכתית במתכונת המוכרת בחוק. על-פי ההחלטה, תוקם ועדת שרים שתגיש בתוך 45 יום הצעת חוק שתגדיר את המנדט של הוועדה החדשה, סמכויותיה והרכבה. בכך נותרת השליטה הראשונית במתווה בידי ראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים. בממשלה מציגים את המהלך כניסיון למצוא פתרון שיאפשר חקירה מקצועית מבלי למסור את כל ההכרעה לנשיא בית המשפט העליון, ובכך לשמר את אחריות הרשות המבצעת. מפגיני הבימה, לעומת זאת, מציבים קו אדום: כל מעורבות של פוליטיקאים מוגדרת בעיניהם כ"טיוח", גם אם מדובר בהחלטה שנעשית במסגרת החוק. בין שתי העמדות האלו נחשף הפער המהותי: האם ועדת חקירה לאירוע כה קשה אמורה להיות כלי בידי נבחרי הציבור, הכפופים לביקורת בקלפי, או שמא יש למסור אותה לגמרי בידי גורם שיפוטי לא נבחר. הערב בכיכר הבימה, הקול שנשמע היה נחרץ - נגד הממשלה ונגד כל ניסיון לשמר לה תפקיד בהקמת הוועדה, גם אם זו ועדה ממלכתית פורמלית.