חשיפה שפורסמה הבוקר (23.11.25) בגלי צה"ל מעלה מחדל חמור נוסף סביב טבח 7 באוקטובר: חמאס הצליח לבנות כוח "טנקיסטים" מדויק על בסיס תמונות, סרטונים ותיעודי הדרכה שחיילי צה"ל העלו לרשתות החברתיות. חלק מהמידע איפשר לארגון להכיר לעומק את מרכבה סימן 4, להשבית טנקים בעוטף ואף לנסות להשתלט עליהם.
מהחקירות עולה כי מחבלי חמאס הצליחו ביום הטבח להשבית מספר טנקים בעוטף באמצעות לחצן פנימי שהשימוש בו אינו ידוע לציבור. החיילים הפכו את הטנקים לבלתי שמישים לפרק זמן משמעותי, אך שאלת המפתח הייתה: כיצד מחבלי נוח׳בה ידעו על קיומו של מנגנון כזה בתוך מרכבה סימן 4.
רק בתחילת 2024 נחשף המענה. כוחות צה"ל שהגיעו למנהרה הגדולה המכונה "הפנטגון" במחנות המרכז גילו תיעוד מקיף: ניתוחים טכניים, תרגולות ולוחות הפעלה - כולם בנויים מחתיכות מידע שנאספו מהרשת. חמאס עקב במשך שנים אחרי עשרות אלפי חיילים והצליח להרכיב פאזל מדויק של מודיעין רגיש.
סימולטור, דגמי טנק ובעיקר: איסוף עקבי ולא מוערך
בחומר שנמצא בעזה נחשפה תוכנית סדורה: מחבלי נוח׳בה עברו הכשרות ייעודיות על דגמים מדויקים בגודל מלא של מרכבה סימן 4, ועל מדמה (סימולטור) הפעלה שדימה את מבנה הטנק. שילוב התיעודים מהרשת עם בניית סביבת אימון מתקדמת אפשר להם לפתח יכולת מעשית.
היעד שתכננו - השתלטות על טנקים בעוטף והסעתם לעזה לצורך לחימה נגד כוחות צה"ל. בפועל הם הצליחו להשבית טנקים, אך לא לממש את החזון המלא. העובדה שהתוכנית התקיימה כלל אינה מוטלת בספק בעיני גורמי הצבא כיום.
זלזול ביכולות חמאס - ותוצאה אחת ברורה
בצה"ל תיארו את תהליך התפכחותם במלים חדות: "בישראל זלזלו באימונים וחשבו שמדובר בוואסח" אמרו גורמים המעורים בתחקיר. אך החומר שנמצא ממחיש תכנון מעמיק, הכשרה מקצועית ודקדקנות בלתי נתפסת לתיאור של ארגון שנחשב בעבר למגושם ולא מקצועי.
תוכניות התקיפה שנמצאו על מחבלים ביום הטבח, בשילוב מסמכים שנתפסו חודשים לאחר מכן, מצביעות על עומק החדירה המודיעינית של חמאס: היכרות עם כל שער במוצב, כל חולשה במכשול, וכל עם פרט טכני בטנק הישראלי.
עוד נדבך למחדל - והשלכות על ביטחון מידע
המסקנה הפשוטה והכואבת: חוסר הקפדה על ביטחון מידע ברשתות החברתיות הפך לחלק מהתשתית שהובילה לטבח. התמונות והסרטונים שהועלו בקלות דעת סיפקו לאויב חלקים חיוניים לתוכנית פעולה שהתבררה כקטלנית.
בין אם מדובר בתיעודי הדרכה, צילום מסכים או סרטונים משיזפון - כולם מצאו את דרכם לידי חמאס, נותחו לאורך שנים והפכו לכלי מבצעי. תחקירי הצבא כבר כוללים מסקנות אופרטיביות מחמירות, אך עצם המחדל מוסיף עוד נדבך לרצף ההתרעות שלא טופלו.