חוקרי המשטרה הפעילו לחץ על בני הזוג שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ עם מעצרם בתיק 4000 בפברואר 2018, בתקווה שיהפכו לעדי מדינה נגד בנימין נתניהו. כך העיד (23.11.25) סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין, מחוקרי הפרשה, בהמשך עדותו במשפט נתניהו. הוא גם אמר כי לכאורה היה מקום לדון על תפיסת רכושם של נתניהו ושרה נתניהו, כמי שהיו חשודים בקבלת שוחד. סניגורם של אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, שאל על פעולות החקירה שביצעה המשטרה עם המעבר לחקירה גלויה: "מה הציפייה?" חבקין: "press". חבקין אישר, כי החוקרים הפעילו לחץ על אלוביץ כדי שיסכימו להיות עדי מדינה, הן באמצעות תפיסת רכושם והן באמצעות המעצרים לצד צורכי החקירה. חבקין אמר כי ככלל עושים שימוש בכלי המעצר - שנועד למנוע שיבוש או מסוכנות - גם כדי להפעיל לחץ על החשודים. חן: "כאשר האדם מפרפר ברשת, אומרים לו: בוא תהיה עד מדינה, בו תפליל את עצמך". חבקין: "כן". לגבי בני הזוג אלוביץ אמר כי ידע בזמן אמת שמופעל עליהם לחץ להיות עדי מדינה או לשתף פעולה "ולא להישאר בהכחשה". חבקין הגדיר את החקירה של בני הזוג כמאופיינת ב"אמירות קשות". חבקין אמר כי הוא זוכר מזמן אמת טענות של הנחקרים על תנאי המעצר, ולא על עייפות קיצונית. "אין ספק שהיה פה press גדול על הנחקרים, שראו בהם פוטנציאל להיות עדי מדינה", הוסיף. לדברי חבקין, מי שאין סכנה שיברח - אינו אזוק בחדרי החקירות; בני הזוג אלוביץ היו אזוקים. הוא אמר כי הפגשת אור אלוביץ עם אביו בחדר היוועצות, כדי שילחץ עליו להיות עד מדינה, הצריכה לכל הפחות יידוע של "הנהלת החקירה" אם לא אישור מראש. "ככלל חדרי היוועצות עם עורכי דין צריכים להיות נקיים. אוי ואבוי אם הם יהיו ממותקנים" במכשירי תיעוד, הוסיף על פגישה זו. היה זה חריג בו לא נתקל מעולם, אמר.

"חשבנו שזה הזיה"

חבקין העיד גם על פרשת המסרונים, כאשר השופטת רונית פוזננסקי-כץ התכתבה עם עו"ד ערן שביט-שחם, אז ברשות ניירות ערך, והם תיאמו את הארכת המעצרים בפרשה. לדבריו, בישיבה אצל אלי אסייג (אז מפקד יאל"כ) בפברואר 2018 הוא סבר שיש לבקש שהתיקים יידונו בפני נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז דאז, עינת רון, שטיפלה בתיקי האלפים האחרים והייתה מנוסה מאוד. למרות זאת, התקבלה עמדת רשות ניירות ערך, ולפיה יבקשו שהתיק יתנהל בפני פוזננסקי-כץ בתל אביב, שטיפלה בתיק בזק. לאחר מכן אושרה אותה דעה בישיבה אצל מנדלבליט. לדבריו, הייתה זו פנייה שלא הכיר כדוגמתה. "חשבנו שזה הזיה", אמר על הלך הרוח ביחידה לאחר פרסום הפרשה. לדברי חבקין, לו ולחוקרים האחרים היה ברור שמנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, היה חשוד לכאורה בביצוע עבירות בתיק 4000. למרות זאת, הוא לא נחקר באזהרה. לפני כן העיד חבקין, כי תיק 3000 קיבל מספר זה מתוך הנחה שהוא קשור לנתניהו. בתחילת הדרך לא ניתנה הנחיה לשאול על כל דבר שקשור לנתניהו, אבל "אני הרגשתי חופשי לעשות זאת וכך הבנתי גם מחוקרים אחרים". עו"ד נועה מילשטיין, סניגוריתו של נתניהו: "רציתם להשיג מדוד שמרון כל מידע על נתניהו". חבקין: "ברור". הוא אישר, כי חקר באותה צורה גם את עוזי ארד. חבקין אישר, כי חיים נסים - אז ראש זרוע חשיפה ביאל"כ וכיום מפקד יאחב"ל - הכין ציר זמנים של תיק 4000 וראיות תומכות לכל תאריך. באותו מסמך ציין נסים, כי האיכונים אינם תומכים במועד הנטען של פגישת ההנחיה בין נתניהו לשלמה פילבר. חבקין אמר כי הוא משער שמדובר במסמך מודיעיני שלא נכלל בחומר החקירה.