בית המשפט העליון אומר שיש צורך בחשיבה מחודשת על עקרון פומביות הדיון בהליכים שבפניו, בשל ההפרעות החוזרות ונשנות ובשל האפשרות לשדר את הדיונים לאולם סמוך או לציבור כולו. הדברים נאמרו (23.11.25) בידי הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ - ההרכב הבכיר ביותר למעט השופטת דפנה ברק-ארז. מדובר באמירה חריגה ביותר, המהווה בפועל הנחיה לערכאות הנמוכות יותר ואף ליתר שופטי בית המשפט העליון. השופטים אומרים זאת בעקבות הדיון בשבוע שעבר בעתירות נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, בו ח"כ טלי גוטליב הפריעה שוב ושוב - כפי שעשתה בדיונים רבים בעבר בבית המשפט העליון ובמשפטו של בנימין נתניהו - ולצידה אחרים בקהל. האמירה היא גם מתיחת ביקורת עקיפה על ההרכב בנוגע לליווי חקירת שדה תימן - יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ - אשר אפשרו לגוטליב להתפרץ בצעקות שלוש פעמים ואף נתנו לה פעמיים את הזכות לטעון, בניגוד לסדרי הדין. בפסיקה קודמת קבע עמית, כי חוק חסינות חברי הכנסת אינו גובר על ההוראות בנוגע להתנהגות בבית המשפט. עמית, סולברג ומינץ אומרים: "בית משפט זה רואה בחומרה את התופעה של הפרעות/קריאות/התפרעויות מצד הקהל בעת הדיון באולם, ואת ההתנכלות לבאי-כוח הצדדים הן באולם והן מחוץ לאולם. המדובר בפעולות שחותרות למעשה תחת היכולת לקיים דיון כהלכתו, ויש בכך משום פגיעה בעצמאות בתי המשפט וניתנו הנחיות מתאימות למשמר בתי המשפט. "לבית המשפט סמכות טבועה בכל הכרוך בניהול דיון ללא הפרעות ועל-פי סדרי הדין המחייבים. מכל מקום, דומה כי התופעה עשויה להצדיק פרשנות מרחיבה לסמכויות בית המשפט שנועדו לשמור על תקינות ויעילות הדיון ועל כבודו של בית המשפט ובעלי הדין. כן נדרשת חשיבה מחודשת בכל הנוגע לעקרון פומביות הדיון, בפרט בהינתן הטכנולוגיה המאפשרת כיום שידור הדיון באולם סמוך או לציבור כולו". News1 מציין, כי חוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט להרחיק מי שמפריע לדיון לאחר שהזהיר אותו, ואף להטיל עליו בו במקום מאסר של עד שלושה חודשים וקנס. בסמכות זו כמעט ולא נעשה שימוש, ולכל היותר בתי המשפט הורו לעצור מתפרעים למספר שעות. סעיף זה חל בין היתר על מי ש"מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה", מי ש"מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט" או מי ש"מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט".