יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילבצקי, ניסה לתחום את הדיון: "ההצעה היא ממשלתית, הממשלה קובעת מקורות תקציב, אך הוועדה רשאית לדרוש תיקונים - והכול חייב לעמוד לפי תבחינים רוחביים כפסיקת בג"ץ. במילים אחרות: גם אם הפוליטיקה מושכת, השופטת על הכתף". אשקלון מרוצה, המועצה סביבה זועקת אשקלון היא המרוויחה המיידית מהתיקון: אלישיב ממן מרשות המיסים הבהיר כי ההטבה דרך "סמיכות לחבל התקומה" תוכננה כך שהיא תכניס בעיקר את העיר אשקלון. ראש העירייה, תומר גלאם, מיהר לברך - וגם לנעוץ יתד לעתיד. הוא דרש ששר האוצר יקבל סמכות להאריך את ההטבה לאשקלון גם לאחר תקופת ההוראת שעה, כדי לחסוך עוד סבב חקיקה בעוד כמה שנים.

גלאם הזכיר כמעט עשרים שנות "סבב אחרי סבב", והציג את ההטבה כ"תיקון עוול" לאשקלון שנפגעה שנים בלי להיכלל במפה: לדבריו, העיר ערוכה לקלוט "אוכלוסייה חזקה" ולבנות עוד 22 אלף יחידות דיור - ודווקא עכשיו אסור להחמיץ את המומנט. מולו התייצב איתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון. הוא בירך על ההטבה לעיר, אבל תקף בחריפות את הוצאת המועצה מהמשוואה, אף שהיא "עוטפת" את אשקלון מדרום וממזרח ונמנית עם רשויות העוטף. לדבריו, תלמידי המועצה ואשקלון לומדים באותם בתי ספר, המלחמה והאזעקות אותן מלחמה ואותן אזעקות - אולם רק העיר נכנסת.

רביבו הזכיר 20 תושבים שנרצחו בנתיב העשרה ובחוף זיקים, מעל אלף התרעות מאז תחילת המלחמה, ודרש: "כולנו בעוטף זכאים להטבות מס, חוץ מהמועצה שעוטפת את עזה מצפון". הוא קרא לוועדה להשתמש ב"שיניים" שלה ולכפות תיקון על הממשלה אם תדבוק בהחלטה הנוכחית. צפון שקוף: "אנחנו מתים שם ואתם לא רואים אותנו ממטר" אחרי הדרום עלה הצפון – וראשי הרשויות הציגו דרישה ברורה: להגדיל את שיעור הטבות המס הקיים ליישובי קו העימות, ולא “להיכנס” למפה; הם כבר בפנים, אך שיעור ההטבה של חלקם נמוך מהדרום או אינו מותאם למציאות הביטחונית הנוכחית. ראשי הרשויות ציינו כי אשקלון, שצפויה לקבל 7%, מצטרפת כעת להסדר, בעוד יישובי הצפון שחווים פינוי מתמשך ותדירות ירי גבוהה מבקשים תיקון להטבה הקיימת.

משה דוידוביץ, ראש מועצת מטה אשר, לא חסך מילים: "אנחנו מתים שם ואתם לא רואים אותנו ממטר". הוא הזכיר שורה של הבטחות - החל מדרישת ועדת הכספים בעבר לבנות "סוציו־יישובי" מיוחד בלמ"ס, וכלה בהחלטת ממשלה מפורשת לבחון תיקוני חקיקה בהטבות המס ליישובי קו העימות - שש שנים חלפו וכלום לא זז. דוידוביץ תקף את הפערים בין יישובים "צמודי גדר" ליישובים הסמוכים שלא נכנסו למפה: זרעית ושתולה מול יישוב שנמצא 40 קילומטרים פנימה ומקבל הטבה כפולה. לדבריו, מדובר בעוול שמייצר תחושת שקיפות מוחלטת של הצפון, דווקא אחרי פינוי של שנה וחצי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, ניסה לגבות את ראשי קו העימות. הוא הודה כי הוא "מתבייש" להגיע לדיון כשהמתפנים עדיין לא חוזרים לבתיהם, תיאר פערים אדירים בתשתיות ובשירותים, והציג את המשימה הלאומית כ"חיזוק רוב יהודי בגליל" בלי לפגוע בזכויות אחרים. דווקא מהכיוון הזה עלתה התזכורת שהממשלה קיצצה השנה 200 מיליון ש"ח מתקציב נגב-גליל - אך גם הבטחה שימשיך להילחם בתחום. המסגרת המשפטית: מבג"ץ גדבאן ועד אזהרת "כדור השלג" חוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדת הכספים מזכירה לח"כים שהנושא הזה כבר הגיע פעם לבג"ץ - והסתיים בביטול הטבות מס לחמישה יישובים ובהוספת שלושה אחרים, בשל פגיעה בשוויון. בפסק הדין גדבאן (2005) קבע בית המשפט כי הטבות מס ליישובים הן חלוקת משאבי ציבור, המחייבת תבחינים ברורים, אחידים ושוויוניים. מודל שנבנה "טלאי על טלאי" על בסיס לחצים פוליטיים - אינו עומד במבחן החוקתי. המתווה הנוכחי בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה אומץ בעקבות אותה פסיקה. הוא קובע ניקוד לכל יישוב לפי שלושה תבחינים: מדד חברתי־כלכלי (35%), סמיכות לגבול (25%) ופריפריאליות דמוגרפית־גאוגרפית (40%). רק יישובים שעומדים במפת תנאים קשיחה - סמיכות לגבול או קו רוחב/אורך, מתחת ל־85 אלף תושבים, אשכול חברתי־כלכלי נמוך וניקוד כולל מעל 25 - נכנסים למפה. בדיון בוועדה הזהירה נועה שוקרון מאגף התקציבים מפני "מרוץ לתחתית": ככל שמרחיבים את מפת ההטבות לעוד ועוד רשויות - נחלש הערך היחסי של מי שהיה בפנים, וההטבה מתמסמסת. לדבריה, מחקרי בנק ישראל מראים שרק כ־10% מהזכאים להטבות המס אכן עוברים בעקבות ההטבה, והכלי רגרסיבי - מיטיב בעיקר עם בעלי שכר גבוה. מנקודת מבט משפטית, חוות הדעת מצביעה על סכנה נוספת: חלק מההצעות החדשות - ובעיקר הצעת סוכות לגבי יישובים מאוימים ביהודה ושומרון - מחזירות למעשה את מודל "סימון היישובים" באמצעות תבחין גמיש שמבוסס על קביעת משרד הביטחון, ולא על נוסחה קבועה, גלויה וארצית.

ערים מעורבות: חוסן, דמוגרפיה ו"ניחוח של גזענות" החלק השני של הדיון עסק בהצעת חוק "עידוד יישוב עירוני מעורב" של ח"כ ניסים ואטורי ואחרים. ההצעה מבקשת להעניק לתושבי ערים מעורבות זיכוי ממס בשיעור של 9% עד תקרה של 162 אלף ש"ח, ובהוראת שעה עד 2029 - תוספת של 3% ותוספת תקרה של 24 אלף ש"ח. שר האוצר יוכל להאריך את ההטבה כל עוד החלטת הממשלה על העיר המעורבת בתוקף. ועדת השרים אישרה לתמוך בהצעה בתנאי שתוחל רק על ערים מעורבות בנגב ובגליל, שבהן שיעור בני המיעוטים עולה על 40%. ההגבלה הזו הפכה מיד לנקודת המחלוקת המרכזית: מצד אחד, הממשלה מציגה מדיניות ברורה - לחזק ערים מעורבות בפריפריה, להתמודד עם פשיעה, אלימות וביטחון פנימי ולהביא "אוכלוסייה חזקה". מצד שני, ח"כים מהאופוזיציה תוהים למה ערים כמו לוד, רמלה, חיפה ועכו נשארות בחוץ. ח"כ עאידה תומא סולימאן טענה שיש בהצעה "ניחוח של גזענות", משום שהיא מבוססת על יחס בין אחוזים של סוג אוכלוסייה, ולא על תבחיני צרכים חברתיים או ביטחוניים. מצד אחר, היא הודתה שהטבת המס תועיל גם לתושבים הערבים. מן הצד השני, ח"כ ינון אזולאי וחברי קואליציה נוספים חיזקו את רעיון ההטבה לערים מעורבות, כדרך למנוע הגירה שלילית ולמשוך אוכלוסייה חזקה - זוגות צעירים - כדי "לחזק את העיר" כלכלית וביטחונית. יו"ש והצעת החוק של סוכות: "לא מקבצי נדבות" הדיון הגיע לשיא פוליטי בצד השלישי: הצעת החוק של ח"כ צבי סוכות לתיקון פקודת מס הכנסה עבור "יישוב מאוים באזור" ביהודה ושומרון. ההצעה מעניקה ליישוב מאוים - ברמת איום 5-2 - 100 נקודות במשקל של 25% בניקוד הכולל. ראשי רשויות מהשומרון, בנימין ומעלה אדומים הציגו את ההצעה כתיקון עוול ביטחוני וכלכלי: הם הזכירו פיגועי ירי, בקבוקי תבערה, כוננות יומיומית והוצאות ביטחון שמוטלות על הרשויות. יו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, טען שלא ייתכן שיושבי יו"ש, החיים "בחיכוך יומיומי עם מחבלים", יוחרגו מתבחיני ההטבה. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, חיבר את הדיון לדם: הוא סיפר על רצח האחים יניב, ועל כך שההצעה אינה רק תיקון שחיקה כלכלית - אלא "תיקון עלבון" לתושבים שמרגישים מופלים מול אזורי עימות אחרים. ח"כ ינון אזולאי הוסיף: "אתם חלק ממדינת ישראל, לא מקבצי נדבות". מולם עמדו ח"כים כמו ולדימיר בליאק ואורית פרקש הכהן שהזהירו מפני "דיל פוליטי": חיבור בין הטבות מס לאשקלון לבין הטבות מס ליו"ש, תוך עקיפת התבחינים שנקבעו בסעיף 11 ובפסיקת בג"ץ. גם משרד המשפטים התריע: תבחיני ההטבות חייבים להיות שוויוניים וקבועים בחקיקה ראשית. ההצעה יוצרת אפליה בין יישובים מאוימים ביהודה ושומרון לבין יישובים מאוימים במקומות אחרים - הבחנה שאינה מבוססת על תבחין רלוונטי. האוצר מזהיר, הוועדה דוהרת קדימה בכל שלושת המסלולים - חבל התקומה, הערים המעורבות ויו"ש - משרד האוצר מחזיק קו אחיד: הטבות מס ליישובים הן כלי יקר, רגרסיבי ובעל יעילות נמוכה. עלותן הנוכחית עומדת על כ־2.3 מיליארד ש"ח. בנוסף, אין מקור תקציבי להרחבות. אולם הוועדה אינה ממתינה: יו"ר הוועדה סיכם כי "אתם יכולים לקדם תבחינים בתקציב, בינתיים יש הצעות חוק על השולחן - ואנחנו לא נחכה". לפיכך, ועדת הכספים מתקדמת עם שלוש הצעות החוק, וכל אחת מהן מושכת עוד מגזר, עוד אזור גבול או עוד עיר מעורבת. השאלה אם מפת ההטבות תישאר כלי ממוקד לקווי עימות ולפריפריה חלשה - או תהפוך שוב למפת כוח פוליטית - עשויה לחזור בקרוב לבג"ץ.