בג"ץ דן הבוקר (27.11.25) בעתירות נגד החלטתו של שר המשפטים, יריב לוין, למנות את השופט המחוזי בדימוס יוסף בן-חמו לליווי חקירת פרשת שדה תימן. הדיון מתקיים בפני הנשיא יצחק עמית והשופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, ו-News1 מעביר אותו בשידור חי. עמית הורה להוציא אדם שצעק בגנותו ואשר לדבריו "ניסה להלך אימים על בית המשפט ועל עורכי הדין". שאלות השופטים והערותיהם מעלים, כי נראה שהם נוטים לפסול את המינוי, בעיקר בשל ההליך והתאמתו של בן-חמו. כבוב שאל בתמיהה את עו"ד דוד פטר, בא-כוחו של לוין, כיצד בן-חמו מונה לעובד מדינה תוך שלושה ימים בלבד. הוא ציין, כי פסק הדין ניתן ב-16 בנובמבר, ואילו לוין הודיע לאחר יומיים שאינו מוצא מועמד. "האם ביום אחד היו מספיקים לעבור את כל ההליך למינוי סגן מנהל מחלקת התברואה בעיריית סוף העולם שמאלה ולגבש עמדה סופית", הוסיף. הוא שאל מדוע לוין לא מסר פרטים נוספים על ההליך, כגון שמות המועמדים שסירבו להתמנות. וילנר הבהירה, כי הצעת בית המשפט למנות שופט בדימוס של העליון הייתה אם הצדדים יסכימו, ולא למימוש סמכותו של השר; "אלה שני מישורים שונים לגמרי. אי-אפשר לנתק את ההצעה מההליך שהתקיים", הדגישה. היא גם ביקשה להסביר האם יש לבן-חמו הניסיון הנדרש בתחום הפלילי; "התנאים [שבפסק הדין] אינם המלצה, אלא קביעה שיפוטית שהשר מחויב לעמוד בהם, ואין רלוונטיות לכך שלוין לא הצליח למצוא מישהו אחר". עמית אמר גם הוא, כי יש לראות האם בן-חמו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסק הדין. וילנר – שעמדה בראש ההרכב שנתן את פסק הדין המקורי – ציינה, כי נקבע שיש צורך בכך שהמלווה יהיה עובד מדינה; "כתבנו פסק דין לשווא?", שאלה רטורית. פטר טען שהנהלת בתי המשפט לא אפשרה למנות שופט מכהן; עמית הקריא את הודעת ההנהלה, ולפיה לוין לא פנה אליה בצורה רשמית. פטר חזר על קורות חייו של בן-חמו, אך לא הראה שהוא עסק בצורה נרחבת בתיקים פליליים בכהונתו כשופט. כבוב אמר כי רוב-רובה של פסיקתו של בן-חמו היא בנושאים אזרחיים, וכי בכל שנותיו במחוזי נתן פסק דין פלילי אחד; פטר: "אני לא יודע מה רוב, מה לא רוב".

לא דנים בפסק הדין המקורי

סגן מנהל מחלקת הבג"צים, רן רוזנברג, טען, כי פסק הדין נועד לצמצם את היקף ההתערבות הפוליטית בחקירה וכי לוין שגה בקריאתו, כאשר לא קיים מגבלות מנדטריות שהטיל עליו בית המשפט. וילנר הסכימה איתו כאשר אמר, שאם לוין לא יכול היה לקיים את פסק הדין – היה עליו לפנות לבג"ץ. נציג הלשכה, עו"ד עידן סגר, התייחס לדבריו של משה סעדה על כך שהכוונה היא להוביל להדחתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, בטענה שמדובר בהוכחה לשיקולים זרים. וילנר אמרה כי בית המשפט אינו חי מפי התקשורת והרשתות החברתיות ומציטוטים של גורמים שאינם לוין. עמית אמר: "קראנו את העתירה", בה מועלית טענה זו. וילנר אמרה לסגר, כי הוא מעלה טענות נגד פסק הדין המקורי, אך אין זה המקום הנכון. עמית הוסיף, כי יש להדר בכבודו של בן-חמו שלמעשה אינו מיוצג. הוא גם רמז, כי אין משקל של ממש לטענות בדבר זיקה פוליטית של בן-חמו. בג"ץ הוציא צו ארעי נגד כניסתו של בן-חמו לתפקיד, העומד בתוקפו עד החלטה אחרת; בעתירות הוא התבקש להוציא צו ביניים עד למתן פסק דין. במקביל מונחות בפני עמית בקשות משמר הדמוקרטיה והפרקליטות לדיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין הקודם בנושא, וגם במסגרתן הוא הוציא צו ארעי דומה.

הטענות בעתירות

לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון עתרו נגד המינוי, עליו החליט לוין בשבוע שעבר, לאחר שבג"ץ קבע שבנסיבות החריגות של פרשה זו יש לו סמכות להעביר את סמכויות הליווי לגורם אחר, אך פסל את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה. הפרקליטות תומכת בקבלת העתירות, בעוד לוין מבקש לדחות אותן. בעתירות מועלות מספר טענות נגד המינוי: בן-חמו אינו עובד מדינה בכיר בפועל, אלא נשכר אד-הוק ללא מכרז למשרה זמנית; הוא נעדר ניסיון מתאים בתחום הפלילי; יש לו זיקה פוליטית כמי שהוזכר כמועמד אפשרי מטעם הליכוד בבחירות לראשות עיריית טבריה בשנת 2023; ומטרת המינוי היא להוביל לחקירה באזהרה של מיארה ולאחר מכן להדחתה. הלשכה גם מבקשת "כל סעד אחר", כך שבג"ץ יוכל לקבוע מיוזמתו מי ילווה את החקירה אם העתירות יתקבלו. הפרקליטות מצטרפת בעיקר לטענות נגד מעמדו של בן-חמו כעובד מדינה ובעניין המהלך נגד מיארה. לוין אומר כי המינוי נעשה כדין וכי מטרתן של העותרות היא לסכל אותו ולמנוע את חשיפת האמת בפרשת שדה תימן; הוא אינו מתייחס לטענות בנוגע להשלכות החקירה על מיארה.