"התממשותם של סיכוני ציות בהקשרי שוחד ושחיתות עלולה לפגוע באופן משמעותי במדינת ישראל בהיבטי ביטחון, יחסי החוץ והמסחר הבינלאומי, בשמו הטוב של משרד הביטחון ובשמן הטוב של החברות הביטחוניות הנוגעות בדבר". כך מתריע (2.12.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. במסגרת הפעילות הבינלאומית לשיווק מוצריהן, מסתייעות החברות הביטחוניות בגורמים חיצוניים הפועלים בשמן לקידום עסקה בינן לבין צד שלישי בתמורה לעמלה, שכר או תמורה אחרת (מקדמי שיווק, סוכנים, מתווכים). מקדמי השיווק הם אנשי עסקים רלוונטיים, מי ששימשו בעבר בתפקיד בכיר ב"עולמות הביטחון" בארץ או בחו"ל או גורמים שמכירים את מקבלי ההחלטות במדינת היעד. עם זאת, השימוש בהם כרוך בסיכון גבוה בהיבטי ציות ורגולציה. אם הללו יתנו שוחד בחו"ל, הדבר עלול להוביל למגוון של השלכות משפטיות הן עבור התאגיד והן עבור המעורבים, פגיעה במוניטין של החברה ובמעמדה, במעמדה של ישראל בעולם, וביכולתה להמשיך ולקיים עסקות ייצוא ביטחוני אם תיכנס ל"רשימות שחורות". סיכון זה מתחדד נוכח התחרות הגבוהה בשוק הביטחוני הבינלאומי, ולנוכח פעילויות במדינות בעלות רמות שחיתות גבוהות, שבהן הציפיה לקבלת שוחד עלולה להיות גבוהה יותר. סיכון נוסף הכרוך בשימוש במקדמי שיווק נוגע להעסקת מי שמצויים בקשרים אישיים עם בכירים במשרד הביטחון הישראלי, שיכולים להשפיע על ההחלטות בתחום הייצוא הביטחוני. החשש הוא, כי קשרים אלו יובילו לניגודי עניינים, וכתוצאה מכך - לטובות הנאה, לקבלת החלטות לא-מיטביות במשרד בנוגע לעסקות אלו ולפגיעה בזכות להזדמנות שווה. מימושו של סיכון זה עלול אף להביא לפגיעה באמון הציבור במינהל הציבורי.   אנגלמן מצא, כי המשרד אינו בודק בצורה עיתית את עמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות, וספק אם יש לו בקרה מספקת על עמידתן בכללי OECD למניעת שוחד ושחיתות. הוא גם אינו מקיים פיקוח סדור על מקדמי השיווק, ואינו מנהל בצורה מיטבית את סיכוני הציות הכרוכים בעבודתם.

גילו במקרה את גובה העמלה

במהלך קידום עסקה מסוימת, שהחלה להתגבש בשנת 2020, נחשפו גורמים במשרד הביטחון במקרה למקדם השיווק במסגרת העסקה ולעמלה הגבוהה שהייתה אמורה להיות משולמת לו במסגרתה, ומנעו את ביצועה בתנאים אלו. מקרה זה מחדד את הצורך שמשרד הביטחון יקבע באיזה אופן עליו לפקח על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק: זהותם, העמלות שהם מקבלים ואופן אישורן בחברות הביטחוניות. בשנת 2017 דיווחה ישראל ל-OECD, כי החברות הביטחוניות שלה מקבלות מדי שנה מכתבים של מנכ"ל משרד הביטחון בנוגע להנחיות הארגון למניעת שוחד ושחיתות. בפועל, הפעם הבאה שנשלחו המכתבים הייתה רק בשנת 2020. המשרד לא קבע כללים לגבי ציותן של חברות קטנות ובינוניות, ואין ודאות שהן יפעלו כראוי לצמצום סיכוני שוחד ושחיתות בעסקות הייצוא שלהן. בשונה מההוראה בעניין מעורבות של סוכנים הפועלים בעסקות רכש במשרד הביטחון, אין במשרד הוראה המסדירה את אופן ההתנהלות של עובדיו מול מקדמי השיווק בעסקות של ייצוא ביטחוני, לרבות בסוגיית ניגוד העניינים. הדבר עלול לגרום להטיות בתהליכי קבלת ההחלטות לגבי ייצוא ביטחוני, לרבות חשש לניצול קשרים לקידום אינטרסים אישיים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של משרד הביטחון.