יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ
בועז ביסמוט, הפיץ (27.11.25) לחברי הוועדה את נוסח חוק הגיוס המעודכן, שיידון בוועדה כבר בשבוע הבא. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים ביותר בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות מאז פסילת מתווה הגיוס הקודם בבג"ץ, ובעיקר בהחמרה ניכרת בלוחות הזמנים וביעדים.
ביסמוט אמר לחברי הוועדה: "זהו זה יוצאים לדרך - עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל. החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה".
הנוסח המעודכן מביא עמו שורה של שינויים מהותיים לעומת הטיוטה הקודמת שנוסחה ב־23 באוקטובר, והוא יוצר מסגרת קשוחה בהרבה של מטרות, עיתויים וכללי עיצום תקציבי (המעוגן בחוק שירות הביטחון), לצד הגדרה ברורה מהו שירות שייחשב במקום שירות צבאי.
החידושים המרכזיים בנוסח המעודכן לעומת הטיוטה הקודמת
1. קיצור שנת הגיוס הראשונה: בטיוטה הקודמת "שנת הגיוס הראשונה" הוגדרה עד 30.6.2027, כלומר פרק זמן של כשנתיים. בנוסח המעודכן נקבע כי שנת הגיוס הראשונה תסתיים כבר ב־30 ביוני 2026. המשמעות: החוק נכנס ליישום מלא כמעט מיידי, ללא שלב הסתגלות.
2. יעד גיוס מיידי - 5,760 מתגייסים: נוסח החוק המעודכן קובע כי כבר בתוך חצי השנה הקרובה יידרש יעד של 5,760 מתגייסים. בהמשך, בתוך כשנה וחצי, על המדינה לעמוד ביעד מצטבר של 8,160 חיילים. בטיוטה הקודמת הופיע רק יעד שנתי ראשון של 8,160 - ללא תחנת ביניים מחייבת.
3. צמצום השירות האזרחי - רק בארבע רשויות ביטחוניות: הטיוטה הקודמת אפשרה מגוון רחב יחסית של מסגרות לשירות לאומי-אזרחי. הנוסח המעודכן מצמצם את ההכרה ל־4 גופים בלבד:
כל שירות אזרחי מחוץ לגופים הללו
לא ייחשב לצורך עמידה ביעדים.
4. "ניקוי" פרקי החוק מגמישויות: במסמכים הסופיים נמחקו פסקאות 4-8 בסעיף קטן (א), שהופיעו בטיוטה מ־23 באוקטובר. המשמעות: החוק משנה מתווה ונהפך לאחיד, קשיח וצומצם מסעיפי חריגות.
5. שמירת מנגנון הפחתת התמיכות - אך באופן חד יותר: שני הנוסחים כוללים מנגנון הפחתת תמיכה לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, אך בנוסח החדש הוסרו סעיפים שאפשרו גמישות מסוימת לתקציבי התמיכה. המנגנון התקציבי נותר זהה בעיקרו, אך יופעל תחת לוח זמנים קשיח יותר, ובפיקוח הדוק יותר.
6. פקיעת החוק במקרה אי־עמידה - עם חידוד: החוק יחול לשש שנים, אך אם במשך שלוש שנות גיוס רצופות יירד שיעור הגיוס אל מתחת 85% מהיעד - החוק יפקע שנה לאחר מכן. זהו מנגנון "בלם" אשר הופיע גם בטיוטה, אך כעת מנוסח בבהירות מחייבת יותר.
7. "חנינה" לתקופת הביניים - בתנאים מוגדרים: החוק קובע שלא יועמדו לדין מי שלא התייצבו בשנים 2023-תחילת החוק, ובלבד שעמדו בתנאים המוגדרים בסעיפים 26ה(1), 26ה(2) ו־26ה(5). הנוסח המעודכן קובע הפסקת הליכים קיימים ואף הפסקת ביצוע פסקי דין שניתנו - אם התנאים התקיימו.
הוועדה תקיים בשבוע הבא שלושה דיונים מרוכזים בנוסח המעודכן. בכנסת מעריכים כי הדיונים יהיו טעונים, בין היתר בשל ההבדלים המהותיים בין הנוסח האחרון לבין הגרסה הקודמת - ובעיקר בשל ההקדמה הדרמטית של היעדים והקשחת ההכרה השירותית.
החוק צפוי להפוך לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בין מפלגות הקואליציה לבין חלק מהאופוזיציה, במיוחד לנוכח עמדת בג"ץ שלפיה יש לייצר מסגרת שוויונית ואפקטיבית לגיוס.
ביסמוט עצמו הדגיש בפני הוועדה כי המטרה היא יציבות ארוכת טווח: "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה".