מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, לא היה חשוד בתיק 4000 והיו סיבות ענייניות לחקירתו כעד ולא כחשוד - טוענת הפרקליטות (27.11.25), בתגובה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים. סניגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ טענו בחודש שעבר, כי ישועה היה חשוד ולא נחקר ככזה, מה שהופך אותו בפועל לעד מדינה. בשנת 2021 ביקשו בנימין נתניהו ואלוביץ לפסול את הראיות שהופקו מהטלפון של ישועה, בטענה שהחיפוש בו נעשה ללא צו שיפוטי. התביעה השיבה, כי ישועה יזם את מסירת התכתובות לחוקרים ומכאן שהוא הסכים לתפיסת מאגרי המידע והחיפוש בהם. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה באומרו, כי גם אם היה פגם - הרי שהוא תוקן בדמות הסכמתו של ישועה. ההגנה ביקשה לדון מחדש בהחלטה זו, לאור החלטת החלטת בג"ץ לפני חודשיים, ולפיה חיפוש בחומר מחשב (כולל טלפון) של חשוד יכול להיעשות רק על-פי צו, ואין די בהסכמתו של החשוד. מפסיקה זו עולה, כי אם ישועה היה חשוד בתיק 4000 - היו צריכים החוקרים צו מפורש, ולא די היה בהסכמתו כפי שפסק המחוזי. מאחר שפסיקת בג"ץ חלה רק על חשודים, ביקשה ההגנה לבסס את הטענה שישועה היה חשוד. הפרקליטות אומרת תחילה, כי פסק דינו של בג"ץ אינו רלוונטי, שכן נקבע בו במפורש שהוא ייכנס לתוקפו רק לאחר 18 חודשים. לכן, עד אז (ובוודאי אחורנית) די בהסכמה מודעת של החשוד, ובמקרה המדובר - ישועה לא רק הסכים, אלא גם יזם את העברת הטלפון שלו לחוקרים. בהמשך דוחה כאמור התביעה את הטענה לפיה ישועה היה חשוד, ומצטטת מזכרים מינואר ופברואר 2018 לפיהם קבע היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, כי מעמדו נותר של עד ולא של חשוד. התביעה מתייחסת למזכר מפברואר 2018 שציטטה ההגנה בבקשתה, ולפיו פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, אישר להפעיל את ישועה באמצעות שליחת מסרון לאלוביץ. ניצן הוסיף, כי אם סניגוריו של ישועה יבקשו חסינות מהעמדה לדין - הנטייה תיענה להיענות בחיוב. הסניגורים טענו, כי רק חשוד יכול לבקש ולקבל חסינות, ומכאן שישועה היה חשוד. על כך אומרת הפרקליטות, כי אין במסמך זה כל שינוי במעמדו של ישועה, וממילא ההחלטה הייתה בידי מנדלבליט שלא השתתף באותה פגישה. היא מסבירה: "כמקובל בשלב החקירה, הגם שישועה נחקר כעד, לא הודע לבאי-כוחו על החלטת היועמ"ש שלא להעמידו לדין. בנסיבות אלה, הגיוני היה לצפות תרחיש לפיו יבקשו באי-כוחו חסינות תמורת הפעלתו". הפרקליטות שבה ומזכירה מדוע ישועה היה עד ולא חשוד: הוא לא היה צד להבנה השוחדית הנטענת בין אלוביץ ונתניהו אלא פעל על-פי הנחיות אלוביץ, הוא הפיק טובת הנאה של מיליוני שקלים מהאישור שנתן נתניהו למכירת יד2 בעוד זו של אלוביץ עמדה על מיליארד שקל, הוא לא שיבש את החקירה כמותם אלא שיתף פעולה בצורה מלאה עם החוקרים ואף מסר מידע מרצונו. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יהודית תירוש, ניצן וולקן ורונלי אשר.