ההודעה של עיריית דבלין (29.11.25) על מחיקת שמו של הנשיא השישי חיים הרצוג ז"ל מפארק הקרוי על שמו, ושינויו לשם "פלשתין החופשית", הובילה לגל תגובות חריף בישראל - מן המישור הממלכתי ועד הפוליטי. המהלך מגיע ברקע הידרדרות מתמשכת ביחסים בין שתי המדינות, ומוצג בירושלים כסימן נוסף להסלמה בעוינות האירית כלפי ישראל. בבית הנשיא עקבו אחר המהלך בדאגה והבהירו כי מדובר בפגיעה של ממש במורשתו של הרצוג ובקשר ההיסטורי בין יהודי אירלנד לציבור האירי. בהודעה נאמר: "אנו עוקבים בדאגה אחר הדיווחים מאירלנד, בנוגע לכוונה לפגוע במורשתו של הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג ז"ל, ובסמלים המבטאים את הקשר ההיסטורי בין הציבור האירי לבין העם היהודי". בבית הנשיא הזכירו כי מעבר להיותו מנהיג ישראלי, הרצוג היה קצין בכיר בצבא הבריטי ולוחם מן השורה הראשונה במערכה לשחרור אירופה מן הנאצים. עוד הודגש כי אביו, הרב יצחק אייזיק הרצוג, כיהן כרב הראשי של אירלנד החופשית והותיר חותם עמוק בחיי האומה המקומית. "קריאת הפארק על שמו לפני כשלושה עשורים ביטאה את ההוקרה למורשתו ואת הידידות העמוקה בין העם האירי לעם היהודי, שלצערנו התקלקלה בשנים האחרונות", נמסר. בית הנשיא הגדיר את שינוי השם כ"צעד מצער ומביש" והוסיף כי "אנו מצפים שמורשתו של מי שעמד בחזית המאבק באנטישמיות ובעריצות תזכה לכבוד הראוי גם כיום". סער: "דבלין הפכה לבירת האנטישמיות בעולם" שר החוץ גדעון סער, שאחד מצעדיו הראשונים בתפקיד היה סגירת שגרירות ישראל בדבלין, הגיב בחריפות רבה. "אין החלטה מדויקת ומוצדקת יותר מהחלטתי לסגור את השגרירות שלנו בדבלין זמן קצר לאחר שנכנסתי לתפקידי כשר החוץ", כתב. הוא הגדיר את הבירה האירית כ"בירת האנטישמיות בעולם". סער הוסיף כי "האובססיה האנטישמית והאנטי־ישראלית האירית היא חולנית. עיריית דבלין החליטה להסיר את שמו של חיים הרצוג - הנשיא השישי של מדינת ישראל, שגדל בדבלין ואביו היה הרב הראשי של אירלנד - משמו של פארק בעיר. מה שלא ניתן להסיר זה את החרפה של האובססיה האנטישמית והאנטי־ישראלית האירית". שינויי שמות של מרחבים ציבוריים בדבלין נעשו בשנים האחרונות בלחץ גובר של קבוצות פרו־פלשתיניות, אך למחיקת שמו של הרצוג - דמות בעלת משמעות הן באירלנד והן בישראל - יש משקל מיוחד. הרצוג נולד בבלפסט, גדל בדבלין והיה בין הדמויות המחברות את הקהילה היהודית המקומית לתרבות האירית. המהלך צפוי להכביד עוד יותר על מאמצי התיווך וההידברות בין המדינות, שכבר היום מצויים בשפל היסטורי. בירושלים מזכירים כי ביקורת פוליטית אינה מתירה "מחיקה של מורשת יהודית־אירית וכבוד בסיסי לאנשים ששירתו את שתי האומות".