מחקר שוודי חדש מנסה לענות על שאלה שמטרידה רופאי עור כבר שנים: האם הקעקועים, שהפכו לחלק מהנוף בחיי היומיום, מוסיפים גם סיכון בריאותי חבוי. על-פי תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב עת אפידמיולוגי בינלאומי והובאו באתר רפואי מקצועי (29.11.25), אנשים עם קעקועים היו בסיכון גבוה ב־29% ללקות במלנומה - סרטן העור האלים והמסוכן ביותר - לעומת אנשים ללא קעקועים. החוקרים מדגישים שאין כאן הוכחה לכך שקעקוע "גורם" למלנומה, אלא זיהוי של קשר סטטיסטי שמצריך בירור ומעקב. בעידן שבו קעקועים נפוצים מאוד גם בקרב צעירים, מדובר באיתות שצפוי להעסיק הן רופאים והן את מי שמתכנן את הקעקוע הבא. מי נבדק - ומה בדקו? צוות החוקרים השוודי הסתמך על מאגרי מידע לאומיים, המאפשרים מעקב מקיף אחרי תחלואה. הם איתרו כ־2,880 בני אדם בני 60-20 שאובחנו עם מלנומה בשנת 2017, והתאמו לכל אחד מהם שלושה נבדקים באותו גיל ומין ללא סרטן עור. במקביל, נבדקה גם קבוצה נפרדת של חולים בסרטן עור מסוג תאי קשקש (סוג שכיח יותר ופחות אלים), שנרשמו בשנים 2017-2014. לכל המשתתפים נשלחו שאלונים מפורטים, שבהם נשאלו:

• האם יש בגופם קעקועים?

• כמה אזורים מקועקעים ובאיזה היקף?

• באילו גילים נעשו הקעקועים?

• האם הקעקוע קודם לאבחנת הסרטן וכמה שנים לפני כן?

בנוסף, נאספו נתונים על גורמי סיכון מוכרים לסרטן עור: סוג העור, הרגלי חשיפה לשמש, שימוש במכוני שיזוף, עישון, השכלה ורמת הכנסה. המטרה הייתה להפריד ככל האפשר את השפעת הקעקועים מהשפעת אורח החיים. מה מצא המחקר על הקשר בין קעקוע למלנומה? לאחר תיקון סטטיסטי לגורמי סיכון אחרים, נמצא כי לנבדקים עם קעקועים היו סיכויים גבוהים ב־29% להיות בקבוצת החולים במלנומה, בהשוואה לנבדקים ללא קעקועים. כמה נקודות בולטות בממצאים:

• עיתוי הקעקוע - הקשר היה חזק במיוחד כאשר הקעקוע היה "ותיק", כלומר נעשה כעשור ויותר לפני אבחנת הסרטן. זה מתאים להיגיון של מחלות ממאירות המתפתחות לאורך שנים.

• גודל הקעקוע - באופן מפתיע, לא נמצא שגודל הקעקוע או היקף שטח העור המקועקע העלו את הסיכון. עצם קיום הקעקוע, ולאו-דווקא "כמה דיו" הוחדרה לעור, היה זה שנקשר לסיכון.

• סוג סרטן העור - עבור סרטן עור מסוג תאי קשקש, לא נמצא קשר מובהק לקעקועים. כלומר, ההשפעה - אם קיימת - נראית ממוקדת יותר במלנומה, הנוצרת מתאים יוצרי פיגמנט.

מבחינה קלינית המשמעות פשוטה: מי שיש לו קעקועים אינו "נידון" למלנומה, אך סטטיסטית הסיכון שלו מעט גבוה יותר, ולכן יש מקום לערנות מוגברת. כיצד קעקוע עלול להשפיע על סיכון לסרטן? המחקר אינו מוכיח מנגנון, אלא רק מתאר קשר. עם זאת, החוקרים מזכירים כמה אפשרויות ביולוגיות שייתכן שתורמות:

• דיו שנודדת בגוף - חלקיקי דיו אינם נשארים במקום שבו המחט חדרה. מערכת החיסון "מנקה" חלק מהפיגמנט, שנודד לקשריות הלימפה ומצטבר שם.

• תגובה דלקתית כרונית - הגוף מזהה את חלקיקי הדיו כגוף זר. התגובה החיסונית המתמשכת סביב הפיגמנט עלולה ליצור דלקת כרונית ברקמה. דלקת ממושכת נחשבת זה שנים כאחד הגורמים האפשריים המקדמים התפתחות גידולים.

• השפעה של אור שמש על דיו - חשיפה לקרינת שמש עלולה לפרק פיגמנטים מסוימים בדיו למרכיבים קטנים יותר, שחלקם עשויים להיות בעלי השפעה רעילה או מסרטנת.

חשוב להדגיש: מנגנונים אלה עדיין בבחינה, והקשר בינם לבין מלנומה לא הוכח חד-משמעית. הם מספקים כיוון חשיבה, לא "כתב אישום" סופי נגד הקעקוע. מה זה אומר למי שכבר מקועקע? המסר העיקרי של החוקרים איננו "להסיר קעקועים" או "להימנע מקעקועים בכל מחיר", אלא להוסיף שכבת זהירות:

• מי שיש לו קעקועים - במיוחד אם הם על אזורים החשופים לשמש - צריך להקפיד יותר על הגנה מפני שמש: כובעים, לבוש מתאים, וקרם הגנה.

• יש לשים לב במיוחד לשינויים בנקודות חן, כתמים חדשים, שינוי בצבע או בגבולות של נגעים, גם אם הם משולבים בתוך קעקוע צבעוני.

• כל שינוי חשוד - כולל "מריחה" של פיגמנט, גוש מתחת לאזור המקועקע או פצע שאינו מחלים - דורש בדיקה אצל רופא עור, ולא להסתפק בהנחה שזה "עוד חלק מהקעקוע".

במדינה כמו ישראל, שבה הקרינה חזקה ואחוזי המלנומה גבוהים יחסית, זהירות כזו משמעותית עוד יותר - בין אם יש קעקועים ובין אם לאו. המחקר השוודי החדש אינו פסק דין נגד קעקועים - אבל הוא גם לא מאפשר להתייחס אליהם כאל "המלצה חסרת משמעות רפואית". יש כאן איתות ראשון, מבוסס נתונים, שלפיו קעקועים עשויים להיות חלק מהתמונה של סיכון למלנומה. למי ששוקל קעקוע, המשמעות היא שקבלת ההחלטה צריכה לכלול לא רק שיקול אסתטי וזהותי, אלא גם מודעות רפואית. ולמי שכבר מקועקע - האחריות היא לא להיבהל, אלא להתגונן טוב יותר מפני השמש, לעקוב אחרי העור ולפנות לרופא בכל שינוי חשוד.