פרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגישו בשמו (30.11.25) לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בקשה להעניק לו חנינה ובכך לסיים את משפטו. הבקשה אינה כוללת הודאה בעבירות או התחייבות כלשהי מצידו של נתניהו, ומתמקדת בכך שחנינה תקל עליו לנהל את ענייני המדינה ותביא לשיטתו לאיחוי הקרע בעם. הם מבקשים מהרצוג לפעול "מתוך תחושת אחריות לאומית ומתוך ראיית טובת העם והמדינה". בבית הנשיא אומרים, כי הטיפול בבקשה יימשך שבועות. הגשת הבקשה אינה אמורה להשפיע על ניהול משפט נתניהו. אם הרצוג ייענה לבקשה, נאמר בה, יוכל נתניהו "להקדיש את מלוא זמנו, יכולותיו וכוחותיו על-מנת לקדם את מדינת ישראל בזמנים קריטיים אלו, ולהתמודד עם האתגרים וההזדמנויות הרובצים לפתחה. בנוסף, היענות לבקשה תאפשר את איחוי קרעים בין חלקי העם השונים, תפתח פתח להורדת עוצמת הלהבות, והכל לשם חיזוק חוסנה הלאומי של המדינה". הסניגורים אומרים, כי נתניהו משוכנע שמשפטו יסתיים בזיכוי מלא, וכי ביקורתו הקשה על התנהלות רשויות החקירה מוכחת שוב ושוב בבית המשפט. במקביל, ההליכים בעניינו הגבירו את המתחים והמחלוקות בין הרשויות, הובילו "משני הצדדים להתנגחויות לא ענייניות, לעיתים אישיות" והיוו "מקור לתסכול, קושי ותחושת עוול" לרבים בעם. עוד צוין בבקשה, כי המשפט מתנהל כיום ארבעה ימים בשבוע, דבר המטיל על נתניהו מעמסה הולכת וגוברת, דווקא בשעה שעליו "להקדיש את מלוא זמנו ומרצו למהלכים היסטורי ים המתרחשים במזרח התיכון ובעולם כולו". עוד נאמר בבקשה, כי הענקת חנינה "תאפשר לראש הממשלה לפעול לאיחוי הקרע בעם, ואף לעסוק בסוגיות נוספות, כגון במערכת המשפט ובתקשורת. סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו". לדברי הסניגורים, בקשתו של נתניהו מהווה מבחינתו ויתור על זכותו לנהל את משפטו עד תומו, וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי וטובת המדינה. במישור המשפטי נאמר בבקשה, כי הרצוג יכול להעניק את החנינה "לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים רחבים". לדברי הסניגורים, "סמכות זו נועדה לשמש כלי ממלכתי לאיחוי שברים חברתיים ולמניעת פגיעה באינטרסים לאומיים חיוניים". הם אומרים, כי בג"ץ פסק כבר ב-1951 שלנשיא יש סמכות להעניק חנינה "גם לפני, גם אחרי ההרשעה, גם ללא תנאי כלשהו, בין בצורה מסייגת". כך נפסק בדעת הרוב בפרשת קו 300 (שם העניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של יצחק הרצוג, חנינה לאנשי השב"כ עוד במהלך החקירה נגדם), והנשיא יצחק עמית חזר על כך ב-2019. עוד מבקשים הסניגורים מהרצוג להביא בחשבון את "תרומתו הציבורית האדירה של ראש הממשלה למדינת ישראל ולחברה הישראלית", אותה הם מפרטים בהרחבה. הם שבים ואומרים, כי הרצוג מתבקש להשתמש בסמכות החנינה "כדי להגן על אינטרסים ציבוריים חיוניים: איחוי הקרעים בציבור הישראלי, חיזוק האחדות הלאומית והבטחת חוסנה של מדינת ישראל ויכולתה להיערך לאתגרי העתיד". על-פי הבקשה, "סיום המשפט יוביל לצמצום הנזקים החברתיים והציבוריים הקשים, יאפשר ריכוך ומזעור של הקיטוב בעם, יקדם שיח אמיתי וכנה בין החלקים השונים בחברה, יאפשר לראש הממשלה בעצמו לקדם צעדים לקידום איחוי וריפוי הציבור ובאופן כללי יוביל לרגיעה שהעם בישראל כל כך צמא וזקוק לה". הסניגורים גם מפרטים את המשימות להן על נתניהו להקדיש את זמנו, ואומרים שזהו מקרה מובהק בו החנינה מהווה "שסתום ביטחון" להליך הפלילי שהפעלתו פוגעת בציבור. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין וישראל וולנרמן.