X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
הרצוג יכול להציב תנאים [צילום: פלאש 90]
נתניהו רוצה לקבל הכל בלא לשלם דבר
הדבר הבולט ביותר בבקשת החנינה הוא מה שאין בה: שום תמורה שהיא מצידו של נתניהו הענקת חנינה כעת היא תסבוכת משפטית, בעוד שהפתרון הנכון הוא התליית ההליכים בתמורה לפרישה של נתניהו
1. האם יצחק הרצוג יכול להעניק חנינה לבנימין נתניהו? התשובה הפורמלית: כן. התשובה המעשית: קשה. מדובר בתסבוכת חסרת תקדים של חוק יסוד, פסיקת בית המשפט העליון ומדיניותו של הרצוג עצמו כפי שהוא מוצגת באתר נשיא המדינה.
נקודת המוצא היא חוק יסוד הנשיא, לפיו "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". לשון החוק ברורה: אפשר להעניק חנינה רק לעבריינים - דהיינו למי שכבר הורשע. כך גם נאמר באתר הנשיא: "על-פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים".
אלא שבנקודה זו נכנסת לתמונה פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת קו 300 בנוגע לחנינה שהעניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, לכמה מבכירי השב"כ. בג"ץ אשרר ברוב דעות את החלטתו, משיקולים חריגים של ביטחון המדינה. זאת, למרות שהייתה זו הפעם הראשונה (והיחידה עד כה) בתולדות המדינה בה ניתנה חנינה לא לאחר הרשעה, אלא עוד לפני שנפתחה חקירה.
בעקבות פסיקה זו, אומר כיום בית הנשיא: "בית המשפט קבע [בפרשת קו 300] כי בסמכות הנשיא להעניק חנינה - אף בטרם הרשעה. עם זאת הדגיש ביהמ"ש העליון כי מדובר באמצעי 'נדיר וקיצוני' שבו יש לעשות שימוש רק בנסיבות שבהן צפוי נזק כבד לעניין, שאין לו כל פתרון סביר אחר".
כדאי לשים לב למאמר שכתבה היועצת המשפטית דאז של הנשיא, אודית קורינדלי-סירקיס, והמופיע גם הוא באתר הנשיא. לדבריה, חנינה נוסח קו 300 היא כזו "הניתנת בשל אינטרס ציבורי חשוב... יש להדגיש, כי נשיא המדינה איננו בגדר ערכאת ערעור נוספת על מערכת המשפט, והוא מפעיל את סמכות החנינה בעילות השונות שנמנו לעיל, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן". האם קיימת הצדקה כזאת במקרה של נתניהו? זו אחת השאלות המרכזיות שיעמדו בפני הרצוג, וברור שאם יעניק חנינה - גם בפני בג"ץ.
2. הרצוג אינו לבד בסיפור הזה. כפי שציין בית הנשיא, בקשתו של נתניהו תעבור למחלקת החנינות במשרד המשפטים ולאחר מכן ליועצת המשפטית הנוכחית של בית הנשיא, מיכל צוק-שפיר. מחלקת החנינות היא גוף מקצועי, ואסור לאיש להפעיל עליו לחצים - ודאי לא לחצים פוליטיים. מותר להניח שגם צוק-שפיר יודעת לשמור על עצמאותה ומקצועיותה.
מבחינה רשמית ההחלטה היא של הרצוג לבדו והתערבות של בג"ץ בה היא צעד חריג ביותר. אך אם חוות הדעת המשפטיות (או אחת מהן) תהיה נגד חנינה, המצב יסתבך. מדובר בסמכות מינהלית של נשיא המדינה, אותה הוא חייב להפעיל בהתאם לכללים המקובלים של שיקול דעת וסבירות. הרצוג עצמו הוא משפטן מהשורה הראשונה, אך גם דמות פוליטית; אם יעניק חנינה בניגוד לחוות דעתם של גורמי המקצוע, יגדל הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה.
נתניהו יאחד את הציבור?
כאילו ישראל היא מדינת חסות של ארה"ב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
3. ראוי להתייחס לשתי נקודות בבקשתו של נתניהו. הוא אומר שהענקת החנינה תאפשר לו אישית "לקדם צעדים לקידום איחוי וריפוי הציבור". מותר להתייחס בנימה של ספקנות לדברים כאשר הם באים מפיו של מי שבמשך שנים הוביל שיסוי ופירוד כאסטרטגיה פוליטית (ואשר גם בהצהרתו בעקבות הבקשה ממשיך להכפיש את רשויות החוק), ואשר במקביל מקדם חוק להשתמטות החרדים ומסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה.
עוד אומר נתניהו, כי החנינה תאפשר לו "לעסוק בסוגיות נוספות, כגון במערכת המשפט ובתקשורת. סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו". האם נתניהו מתכוון שבעקבות החנינה יוריד מעל סדר היום את ההפיכה המשטרית ואת הפגיעה בתקשורת החופשית, או שמא שדווקא ירגיש חופשי לחלוטין לקדם אותן במלוא המרץ? הוא אינו אומר, אבל לא צריך להיות חשדן מדי כדי לחשוב שמדובר באפשרות השנייה.
4. נתניהו מסתמך בבקשתו על טראמפ וארה"ב. לדבריו, "עמדו לנגד עיני פניותיו החוזרות ונשנות של הנשיא טראמפ לנשיא המדינה". במקום לעמוד על ריבונותה של ישראל (עליה הוא מרבה לדבר) ועל עצמאותה של המערכת המשפטית שלה (אותה הוא ונאמניו מנסים להרוס), נתניהו מכניס את טראמפ ללב ענייניה הפנימיים של ישראל, משל הייתה מדינת חסות של ארה"ב. הוא גם מזכיר חנינות שנתן טראמפ ללא כל תנאי והודאה, תוך התעלמות מוחלטת מהשוני העצום בין שיטות המשטר והמשפט בשתי המדינות.
5. הדבר הבולט ביותר בבקשה הוא מה שאין בה. אין שמץ של הודאה באשמה כלשהי, אין קמצוץ של חרטה, אלא חזרה על טענות החפות וההתקפות של רשויות האכיפה. אין כל רמז לכך שנתניהו יפרוש מהחיים הציבוריים אם יקבל חנינה, ואין בדל הצעה להוריד מעל סדר היום את הצעדים ההרסניים והמפלגים של ממשלתו. נתניהו רוצה לקבל את הכל בלא לשלם דבר (ואם זה מזכיר לכם את תיק 1000, דווקא לפי גישת ההגנה - אינכם טועים). הרצוג מצידו יכול להוסיף לחנינה תנאים, ואם בכוונתו להעניק אותה – זה מה שראוי שיעשה, עד כדי התחייבות של נתניהו לפרוש.
6. מדוע הבקשה מוגשת דווקא כעת? נתניהו תולה זאת בזירוז המשפט ובחיובו להעיד שלושה ימים בשבוע, אך הוא כבר הוכיח יצירתיות מרובה בהתחמקות מחובה זו, תוך ניצול רפיונם של השופטים. הסבר משכנע יותר הוא, שלמרות תרועות השופרות מטעמו - מצבו המשפטי אינו מזהיר והחקירה הנגדית אינה מסייעת לו. סיום המשפט בעיצומה של החקירה הנגדית יסייע לו לקבע את נרטיב הקורבן ששרטט בחקירה הראשית, ולכך יכול להיות משקל אלקטורלי משמעותי. ונא לזכור, שאנחנו במרחק של לכל היותר עשרה חודשים מן הבחירות.
7. הדרך הנכונה לסיום המשפט היא אחרת. צריך לסיים אותו, ולו רק בגלל שפסק הדין בבית המשפט המחוזי יינתן לכל המוקדם ב-2029 ואולי אף ב-2030, וסביר להניח שנתניהו יורשע באופן חלקי בלבד ועונשו יהיה סמלי.
ייתכן שהפתרון מצוי במגבלה עליה עומד בית הנשיא מתוך פסק דין בפרשת קו 300. שימו לב למילים אלו: "אין לו כל פתרון סביר אחר". במקרה של נתניהו יש פתרון סביר אחר: התליית ההליכים בתמורה לפרישתו מהחיים הפוליטיים. לא מדובר על פתרון סביר שהנאשם/העבריין מסכים לו, אלא על פתרון סביר שקיים בשטח.
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  30/11/2025   |   עודכן:  01/12/2025
+הרצוג: לא הצבתי תנאים לחנינה לנתניהו כי טרם התחלתי לדון בנושא 21:35 30/11/25  |  איתמר לוין
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לא הציב תנאים למתן חנינה לבנימין נתניהו, משום שהתיק הועבר למתן חוות דעת והוא טרם התחיל לדון בנושא - מבהירה לשכתו (30.11.25). עוד נמסר, כי "הנשיא לא יושפע מלחצים מכל כיוון. לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש".
+לשכת הרצוג: "הנשיא לא יושפע מלחצים - ההליך טרם החל" 20:23 30/11/25  |  עידן יוסף
בית הנשיא פרסם הבהרה בעקבות פרסומים שונים המופצים בשמו של נשיא המדינה. בהודעה נמסר כי כל מידע שלא יצא מדוברות בית הנשיא אינו רלוונטי, וכי הנשיא יצחק הרצוג לא הציב תנאים ולא החל לדון בנושא, מאחר שהתיק מצוי בשלב מתן חוות דעת בלבד.
עוד צוין כי הנשיא "לא יושפע מלחצים מכל כיוון", וכי לאחר קבלת כלל חוות הדעת יבחן את הסוגיה "באחריות ובכובד ראש".
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+רון-טל: נתניהו אמר לי שהפסקת המשפט פוגעת בו אישית אך נחוצה לישראל 18:11 30/11/25  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
אלוף (מיל') יפתח רון-טל מספר כי נתניהו ביקש את עמדתו על חנינה  ▪  טוען שנתניהו רואה בהפסקת המשפט פגיעה באינטרס האישי שלו  ▪  רון-טל מבהיר שהפסקה אפשרית רק ללא הודאה ובמתכונת שתשאיר את נתניהו בזירה הפוליטית  ▪  בליכוד מעריכים שהנשיא יחתום על חנינה
רון-טל. אינטרס לאומי [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
+לצד בדיקת החנינה: הנשיא פועל לאפשר סיום משפט נתניהו בהידברות 17:26 30/11/25  |  עידן יוסף
במקביל לבדיקת בקשת החנינה, הנשיא יצחק הרצוג בוחן ערוצים נוספים שיוכלו להביא לסיום משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחת האפשרויות הנבחנות היא קידום הידברות בין התביעה לבין באי כוחו של נתניהו, במטרה לבחון האם ניתן להתכנס להסדר טיעון שייתן מענה משפטי וסופי לתיק.
המהלך נמצא בשלב ראשוני ומותנה בהסכמת הצדדים, אך בבית הנשיא רואים חשיבות בבחינת כל מנגנון שיכול לסיים את ההליך הפלילי בדרך מוסכמת, תוך שמירה על כללי הדין ועל עצמאות מערכת המשפט (כאן חדשות).
[צילום: איתמר לוין]
+גונן בן יצחק ליועמ"ש בית הנשיא: הרצוג מנוע מלטפל בחנינת נתניהו 17:24 30/11/25  |  עידן יוסף
עו"ד גונן בן יצחק, המזוהה עם ארגוני המחאה, פנה ליועצת המשפטית של בית הנשיא בדרישה לקבוע כי הנשיא יצחק הרצוג מנוע מלטפל בבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתבו טען כי מתקיים "ניגוד עניינים מובנה" לצד "מעורבות מוקדמת, לחץ חיצוני פסול ופגיעה חמורה באמון הציבור ובמראית פני הצדק".
בן יצחק דרש לעצור כל עיסוק בבקשה עד לבחינת הטענות, והדגיש כי כל החלטה של הנשיא במצב עניינים שכזה עלולה להתפרש כבלתי נקייה מהשפעות חיצוניות (גלי צה"ל).
[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+חנינה חריגה לנתניהו תפגע במעמדה הכלכלי של ישראל 15:09 30/11/25  |  ד"ר לירן אוחיון   |   לרשימה המלאה
מעבר לכך שחנינה תלויה תמיד בהודאה וחרטה, אם נתניהו יקבל אותה - יהיה זה איתות ברור לשווקים ולחברות הדירוג בדבר פגיעה נוספת ביסודות המשפטיים של המדינה
הכלי לקיצור הליכים הוא הסדר טיעון [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+נתניהו מבקש מהרצוג חנינה לאיחוי הקרע בעם והקדשת זמנו לענייני המדינה 13:11 30/11/25  |  איתמר לוין, מירב ארד   |   לרשימה המלאה
הבקשה אינה כוללת הודאה בעבירות או התחייבות כלשהי מצידו של נתניהו  ▪  טוען שפסיקת בג"ץ מאז 1951 ועד 2019 מלמדת שאפשר לתת חנינה עוד לפני הרשעה  ▪  אומר שהבקשה מהווה ויתור על זכותו לנהל את משפטו עד לסיומו
"מתוך תחושת אחריות לאומית" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נתניהו רוצה לקבל הכל בלא לשלם דבר
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
חנינה
יוסי  |  30/11/25 14:52
2
הוא לא צריך לשלם
שאול א.   |  30/11/25 18:21
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משפט נתניהו
איתמר לוין, מירב ארד
הבקשה אינה כוללת הודאה בעבירות או התחייבות כלשהי מצידו של נתניהו    טוען שפסיקת בג"ץ מאז 1951 ועד 2019 מלמדת שאפשר לתת חנינה עוד לפני הרשעה    אומר שהבקשה מהווה ויתור על זכותו לנהל את משפטו עד לסיומו
איתמר לוין
מבקשת לדחות את בקשת ההגנה לעיין מחדש בבקשה בנוגע לפסילת הראיות שהופקו מהטלפון שלו    טוענת: פסק הדין של בג"ץ בנוגע לחיפוש בטלפונים ייכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי
איתמר לוין
הנימוקים של נתניהו בבקשותיו לביטול או קיצור דיונים, נוגדים את אמירתו לפיה לא תהיה התנגשות בין תפקידו לבין משפטו    נבצרות אינה רצויה, אבל הגיע הזמן להכביד עליו
איתמר לוין
יו"ר מועצת הכבלים והלווין טענה ללשון הרע בשני פרסומים של עמליה דואק וגיא פלג, שהזכירו את עדותה לטובת נתניהו לצד מינויה כדירקטורית בדואר    בית המשפט: פרסום אחד היה אמת והשני היה הבעת דעה בתום לב
איתמר לוין
דרשה שהשופטים יעירו לתובעת שכינתה את נתניהו "הנאשם" במקום "ראש הממשלה", לאחר שדיברה ללא הרף - כולל עם נתניהו וחדד    התביעה: דובריו של נתניהו ייחסו חשיבות רבה לוואלה; נתניהו: הוא היה אתר זניח בתחום הפוליטי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il