כיצד צריכות המפלגות השמרניות, שבעבר שלטו באירופה, להתמודד מול עליית הימין הפופוליסטי? האם יש לרסן אותו באמצעות הכנסתו לממשלה, כמו בהולנד ואוסטריה? האם עליהן להציג עצמן כגורמי מרכז הנאבקים נגד הברברים, כמו בצרפת? או פשוט להרים ידיים, כמו באיטליה? גרמניה, הדמוקרטיה הגדולה ביותר באירופה, בחרה בגישה שונה: להתעלם ולקוות שממשל טוב יקהה את עוקצו, מנתח אקונומיסט ב-The World Ahead 2026. סוכנויות הביון הגדירו רשמית את אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) כ"ימין קיצוני", מה שמאפשר להגביר את הפיקוח עליה, ויש קריאות להוציא אותה אל מחוץ לחוק. המפלגות האחרות אינן מוכנות לצרף אותה לממשלה כלשהי, כולל ב-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. היא הגיעה למקום השני בבחירות לבונדסטג בפברואר השנה, אך יתר המפלגות מנעו ממנה להצטרף אפילו לקבוצת הכדורגל של הפרלמנט. אולם, "חומת האש" הזאת לא עצרה את עליית AfD ויש הסבורים שרק העצימה את ההקצנה שלה: בלא מסלול לשלטון, מדוע להתמתן? בספטמבר הבא גישה זו תעמוד למבחן בשתי מדינות במזרח גרמניה, אזור העוצמה של המפלגה: מקלנבורג-וורפומרן ובמיוחד סקסוניה-אנהלט. סקרים בשתיהן מלמדים שהיא בדרך לרוב מוחלט, תופעה נדירה במדינה בה הנורמה היא קואליציה. כניסה של הימין הקיצוני לממשלה כלשהי בגרמניה, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה – זוהי רעידת אדמה והשלכותיה יורגשו ברחבי אירופה. סקסוניה-אנהלט גורמת דאגה מיוחדת. האיחוד הנוצרי-דמוקרטי ניהל אותה במשך למעלה מ-20 שנה. אפילו אם AfD לא תזכה ברוב מוחלט, הוא ינסה לגבור על הנוצרים-דמוקרטים. חלק מהמצביעים עלולים להתפתות: רבים מהמחוקקים המדינתיים שלהם מסתייגים מקואליציות עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים כדי לחסום את AfD. עם זאת, רוב מצביעי הנוצרים-דמוקרטים יערקו לכיוון האחר אם "חומת האש" תיפרץ. הקנצלר פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה, עשוי להרגיש מחויב לרופף את השליטה על הסניף בסקסוניה-אנהלט אם ייכנע. אבל הבטחתו להפחית את התמיכה ב-AfD באמצעות ממשל טוב עדיין לא מולאה: המפלגה ממשיכה לשקוע בסקרים הלאומיים. העובדה שמדובר בבעיה לא רק לגרמניה, אינה מקלה להשלים איתה.