"הצעות החוק, אם תאושרנה, יובילו בהכרח לשינוי משטרי מהותי באופיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפגיעה קשה בשלטון החוק ובזכויות האדם". כך אומר (1.12.25) המשנה ליועצת המשפטית ל
ממשלה,
גיל לימון, על הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, המצויות בדיון בוועדת החוקה של הכנסת.
על-פי ההצעות, שאושרו בקריאה טרומית, התפקיד יפוצל לשלושה: היועץ המשפטי לממשלה, ראש התביעה הכללית והאחראי על ייצוג המדינה בערכאות. השלושה ימונו בידי הממשלה שגם תוכל לפטרם (תוך ביטול ההליך המקצועי-ציבורי הנוכחי), עם תנאי כשירות מופחתים ואפשרות לזיקה פוליטית. עוד מוצע, כי לחוות הדעת של היועץ המשפטי לא יהיה מעמד מחייב, אלא אם אומצה בידי הממשלה.
לדברי לימון, "משמעותן הברורה של הצעות אלה היא ביטול מוחלט של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, המהווה ערובה חיונית למשטר הדמוקרטי, והחלפתו בשלושה בעלי תפקידים, שכל אחד מהם כשלעצמו ושלושתם ביחד מהווים שינוי מהותי ביחס למאפיינים הקיימים של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בתמצית, מדובר בביטול הפונקציה של שמירת סף בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה, ובהפיכתו מגורם ממלכתי המחויב לאינטרס הציבורי לעורך דינו הפרטי של השלטון. מדובר בשינוי משטרי מהותי, שפגיעתו היא מערכתית ורחבה.
"ההצעות מבקשות, הלכה למעשה, להכפיף את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות לדרג הפוליטי, לבטל את מעמד חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה ולאפשר לממשלה להתעלם מעמדותיו המשפטיות, תוך שבעלי התפקידים שיבואו תחת משרת היועץ המשפטי לממשלה, יהיו מעין 'עורכי דין פרטיים' של הממשלה, אשר ניתן יהיה למנותם משיקולים פוליטיים ואף לפטרם או להחליפם כלאחר יד. בעלי תפקידים אלה יחובו אפוא חובת נאמנות בלעדית לדרג הפוליטי, וממילא לא יוכלו עוד לשמש נאמני הציבור בשמירת שלטון החוק. יהיה בכך כדי להביא לביטולה של ערובה יסודית לשמירה על זכויות יסוד ועל שלטון החוק במדינת ישראל".
"פגיעה קשה בערובות דמוקרטיות מרכזיות"
לימון מזהיר: "החלשת המשרה, כפי שמבקשות הצעות החוק לעשות, תוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי ואף עלולה להביא להשחתתו, לחשיפת הציבור לפגיעה בזכויות הפרט ללא הגנה אפקטיבית, לפגיעה בשוויון באמצעות העדפת סקטורים מסוימים על פני אחרים ולחלוקה לא צודקת של הנטל הציבורי - כלכלי וביטחוני, לפגיעה בתקשורת החופשית ובערובות דמוקרטיות נוספות, ולחשש מפני הטיית הבחירות. כתוצאה מכך, תיגרם פגיעה אנושה בזכויות אדם ובערכים דמוקרטיים.
"מדובר בשינוי משטרי של ממש שמשמעותו ביטול בפועל של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ושחיקה ופגיעה קשה בערובות דמוקרטיות מרכזיות ובליבת אופיה של שיטת המשטר הישראלית כשיטה דמוקרטית, הכוללת איזונים ובלמים בין רשויות השלטון ומגבלות על כוחה של הרשות המבצעת. כל זאת, דווקא בתקופה שבה חשיבותן של הערובות הדמוקרטיות מתעצמת, בין היתר, לנוכח העובדה שאנו מצויים בשנת בחירות, על כלל הרגישויות הטמונות בדבר".
ההכפפה לדרג הפוליטי תיצור "ייעוץ משפטי למראית עין, המשמש את צרכיו הפוליטיים של השלטון ותו לא". לדברי לימון, "למעשה מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע בעצמה, עבור עצמה ועבור כלל זרועותיה, את פרשנות הדין, ללא כל מנגנון משפטי מובנה, מקצועי ואובייקטיבי, לאיזון ולריסון הכוח הנתון בידיה, ולהבטחת פעילותה בכפיפות להוראות החוק".
שלושת התפקידים "ישמשו כמעין יועצים ומייצגים פרטיים של הממשלה למימוש כל מדיניות העולה על רוחה, אף אם איננה חוקית בעליל, שאם לא כן, ניתן יהיה להחליפם בנקל, בין אם בדרך של פיטורין ובין אם באמצעות מינוי מייצגים חליפיים בידי הדרג הפוליטי", טוען לימון. ואילו הפיצול ביניהם "יוביל בהכרח להחלשה של כל אחד מתחומי פעילותו ובהתאם, יפגע בהגנה על שלטון החוק, בזכויות האדם, בעקרון הפרדת הרשויות ואף באינטרס הציבורי הרחב באכיפה יעילה".
המטרה היא להדיח את מיארה
הצעות החוק צפויות "להוביל לביטול כמעט מוחלט של אחת הערובות המרכזיות והבודדות הקיימות במדינת ישראל להבטחת אופיה הדמוקרטי של שיטת המשטר הישראלית ולהיותה של מדינת ישראל מדינת חוק מתוקנת. הצעות החוק יובילו להסרת מגבלה משמעותית מעל הרשות המבצעת ויאפשרו לה לקבוע את החוק עבור עצמה, כך שהממשלה היא-היא תהיה למעשה החוק ותפעל ככל שעולה על רוחה", מתריע לימון.
לטענת לימון, יש לראות הצעות אלה על-רקע הרפורמה המשפטית ומשפט נתניהו. מטרת הרפורמה, לדבריו, היא "לפגוע במערך האיזונים והבלמים הקיים ולחזק את כוחו של השלטון, עד למצב שבו אין עליו הלכה למעשה כל מגבלה". ואילו בהקשר של המשפט, המטרה היא להחליף את גלי מיארה, שבידה הסמכות לעכב את המשפט ולקבל החלטות מהותיות אחרות לגביו, וזאת לאחר שלא עלה בידי הממשלה להדיח אותה. העיתוי מעיד "באופן ברור על השיקולים הבלתי ענייניים העומדים בבסיס ההצעות", הוא מוסיף.
"מהלכים אלו הואצו עם תחילת חקירתו הנגדית של ראש הממשלה, ובמקביל לקיום הליכים פליליים וחקירות פליליות רגישות, בהם חשודים הן חברי כנסת וחברי ממשלה, הן גורמים המקורבים ביותר אל גורמי הממשלה. יש בכך כדי להמחיש את משמעותה של ההצעה מבחינת פגיעתה במאבק בשחיתות השלטונית, ואת החשש לקיומם של שיקולים זרים הנוגעים לקידומה", טוען לימון.
לימון מסכם באומרו, כי ההצעות "מבקשות להביא לביטול, לפירוק, לריקון ולמעשה, לחיסול של מוסד חשוב וחיוני זה. אישור ההצעות יוביל בהכרח לפוליטיזציה נרחבת ולהחלשה רבתי של מוסד היועץ
המשפטי לממשלה ולפגיעה אנושה ודרמטית באחת הערובות המרכזיות לריסון כוחה של הרשות המבצעת ולהגנת שלטון החוק וזכויות היסוד".