בית המשפט העליון ידון בהרכב של כל 11 שופטיו המכהנים בעתירות נגד שינוי האופן בו נבחרים השופטים. כך קבעו (2.12.25) הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. הם גם הוציאו צווים על תנאי לשם ייעול הדיון, קבעו שתצהירי התשובה יוגשו עד 1.2.26 והורו לקבוע דיון לכל המאוחר עד סוף יוני בשנה הבאה (במקום הדיון שנועד לשבוע הבא). תוקפו של התיקון הוא מהכנסת הבאה, ולכן אין כרגע דחיפות לדון בו (אלא אם הבחירות יוקדמו). היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, אישרה לממשלה ליטול ייצוג נפרד. אולם, הממשלה לא הגישה תגובה כלשהי לעתירות ולמעשה התעלמה לחלוטין מעצם קיומן ומההחלטות הדיוניות של בג"ץ לגביהן. יצוין, כי הממשלה פעלה בצורה דומה בנוגע לעתירות נגד הדחתה של מיארה, אם כי בנושא זה הוגש תצהיר של השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי - אך היא לא התייצבה אתמול לדיון בהן. מדובר בתיקון לחוק יסוד השפיטה, אותו יזמו לוין והשר גדעון סער, לאחר שהטיפול במבנה הוועדה החל במסגרת הרפורמה המשפטית והוקפא עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. על-פי התיקון, בוועדה יהיו תשעה חברים: ארבעה נציגי קואליציה (שר המשפטים, שר נוסף, חבר כנסת ועורך דין), שני נציגי אופוזיציה (חבר כנסת ועורך דין) ושלושה שופטים של בית המשפט העליון. מן הוועדה יוצאו נציגי לשכת עורכי הדין וייווצר רוב מובהק לפוליטיקאים. לבית המשפט העליון ייבחרו שופטים ברוב רגיל, כאשר נדרשת הסכמה של לפחות נציג אחד מהקואליציה ונציג אחד מהאופוזיציה. לערכאות הדיוניות נדרשת גם הסכמתו של לפחות אחד מבין השופטים החברים בוועדה. עוד נקבע, כי אם במשך שנה לא תושג הסכמה על מינויים לעליון - תציע כל קבוצה שלושה מועמדים, מתוכם ייבחר אחד בידי יתר חברי הוועדה; בהעדר הסכמה שכזאת, תבחר הקבוצה המציעה בעצמה את השופט. לוין אומר בתגובה: "קומץ שופטים, שהתרגלו לבחור את בני משפחותיהם וחבריהם בחדרי חדרים, ולפסול את מי שלא נושא חן בעיניהם, מעיזים להתערב בחוק יסוד ששם סוף למנהגם הפסול. ההתערבות השיפוטית בחוק יסוד היא בלתי חוקית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. הצו שהוצא דינו בטלות. אני קורא לכנסת להתייצב באופן נחרץ כנגד המהלך הפסול הזה". כאמור, לוין והממשלה כלל לא הגיבו לעתירות.